בימוי סקסיסטי וביצוע חסר כל השראה

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות באופרה הישראלית? שבכל הלילות יש על הבמה, מאחורי הקלעים ובבור התזמורת נציגות נרחבת למוסיקאים ואמנים ישראלים, ואילו בלילה הזה אין לא זמרים מקומיים, לא מנצח מקומי, לא במאי או תפאורן מקומי, אפילו לא נגן ישראלי אחד לרפואה.

הפקת "העטלף", אופרטה מאת יוהן שטראוס הבן, יובאה לארץ על כרעיה ועל קרבהּ מתיאטרון האופרטה הממלכתי של בודפשט. בעצם, נציג אחד מקומי כן היה: הקומיקאי החביב ישראל קטורזה, שגילם את הסוהר פרוש ועל הדרך שילב רפליקות ממופע הסטנד־אפ שלו, שהיו קצת מצחיקות, קצת מייגעות, קצת תמוהות ובעיקר - האריכו את הערב עד בלי די.

מה עוד נשתנה הלילה הזה? שבכל הלילות שום זמר או זמרת אופרה שמכבדים את עצמם לא יעזו להשתמש באמצעי הגברה כדי שקולם יישמע גם בשורות האחרונות ביציע, ואילו בלילה הזה הזמרים ההונגרים, שכנראה רגילים לשיר באולם קטן מימדים בבודפשט, נעזרו בהגברה מלאכותית גסה וצורמנית שהציקה לאוזניים במהלך הערב כולו.

עוד נשתנה הלילה הזה, שבכל הלילות התרגלנו לשמוע בבית האופרה הישראלית את תזמורת האופרה - התזמורת הסימפונית ראשון לציון, שגם בלילותיה הפחות מוצלחים תמיד מפגינה גמישות סגנונית ומחויבות - ואילו הלילה הזה שמענו ביצוע שטוח, יבש וחסר כל השראה של התזמורת האורחת מהונגריה. זה היה מופע מעליב של התזמורת ומנצחה, דניאל שומוגי־טוט, שניגנו כאילו אין להם כל עניין במוסיקה השמחה, התוססת והמתוזמרת להפליא של שטראוס. הם לא עשו מוסיקה, הם ניגנו כאילו מיהרו להחתים כרטיס ולחזור לחדר במלון.

קושיה אחרונה לערב העגום באופרה הישראלית כרוכה בבימוי. בימוי סקסיסטי כזה לא ראיתי הרבה שנים: רקדניות בהלבשה תחתונה מפזזות על הבמה, חפינת ישבנים ורמיזות מיניות בוטות מלוא החופן. זו אמנם אופרטה עליזה שלא עושה חשבון לקדושת חיי הנישואין וחוגגת את חיי האהבה הווינאיים של המאה ה־19, אך למראה עבודת הבימוי של קֶרוֹ (Kero) לא יכולתי שלא להרהר על החוק למניעת הטרדה מינית. אולי צריך להחיל אותו גם על במאי אופרה?