באנגליה משחקים משבת לשבת

לפני כמה שבועות, בהפסד של מנצ'סטר יונייטד בסטוק, שמתי לב למקרה מעניין. יונייטד שיחקה על קרן קצרה, אבל כשלא מצאה את השחקן שיגביה כדור החזירה את הכדור עד לשוער תוך שריקות בוז צורמות, בעיקר מאוהדיה שלה. כמה דקות אחר כך, כשסטוק עשתה את אותו הדבר והחזירה כדור ממצב התקפי לשוער, דווקא זכתה לתשואות מאוהדיה. סביר שבגלל ציפיות גבוהות יותר מצד אוהדי קבוצה שנחשבת גדולה.

הרגע הזה מבטא בעיניי את הפרמייר ליג העונה. מחויבות לסגנון מסוים או לכדורגל התקפי היא רק מעמסה. הקלישאה הישנה ביותר, שלפיה "משחקים משבת לשבת", היא למעשה המנצחת.

לואיס ואן חאל ביונייטד הוא כנראה הכישלון המתוקשר ביותר. נטייתו לדבר בכל מסיבת עיתונאים על שיטה או על פילוסופיה רק מחמירה את הבעיה. אבל ואן חאל לא לבד כאן: הדעיכה העונתית של ארסנל כבר הגיעה. ואם מישהו חשב שמנצ'סטר סיטי, עם הסגל העדיף בהרבה על הליגה רק מנמנמת לפני שתשתלט על העסק - הגיע משחק העונה מול לסטר וחשף משבר עמוק בהרבה.

ואן חאל, ונגר ופלגריני הם חסידים גדולים של החזקה בכדור ומפתה היה לחשוב שהם פשוט לא מעודכנים טקטית. אבל המאמן שנכשל את הכישלון החרוץ ביותר העונה, עם כל הזעם שסופג ואן חאל, הוא ז'וזה מוריניו. אחד שלחלוטין מתנגד לשליטה בכדור. ויורגן קלופ החל את הקריירה בליברפול בשני ניצחונות חוץ מוקדמים גדולים על צ'לסי ומנצ'סטר סיטי אבל גילה במהירות את מה שגילה בגרמניה - היריבות למדו אותו ויהיה לו קשה להתבסס על ההתקפה המהירה בלבד.

בכדורגל האנגלי מושגים כמו "שיטה קבועה" או "חזון" הפכו מעשית למושג "שקוף". מי שמתעקש על שיטה חושף את עצמו לאמבוש הטקטי.

הכסף שינה הכל

מה שקורה לטעמי בכדורגל האנגלי השנה הוא השפעה של הכסף, אבל בדרך קצת שונה מהציפיות. הכסף הגדול בהחלט הביא להתחזקות ובעיקר של קבוצות מרכז הטבלה והתחתית, ואפילו הביא כמה כוכבים גדולים. אבל אנחנו רואים ששתי הראשונות, לסטר וטוטנהאם, דווקא מתבססות יותר מאחרות על שחקנים בריטים.

אבל ההשפעה העיקרית של הכסף היא שהוא הקצין תופעה שבה כל הליגה האנגלית משחקת קודם כל נגד הירידה. רוב הקבוצות האנגליות נטשו קו סגנוני קבוע ומתכוננות לכל משחק בפני עצמו. בסיטואציה הזו כל אלמנט של פייבוריטיות הוא חיסרון. אנחנו רואים זאת בכישלון של הקבוצות הגדולות. אנחנו רואים זאת בכישלון של מאמנים עם פילוסופיה התקפית קבועה. אנחנו מבחינים בכך גם בנתון קיצוני נוסף: יתרון זעום של 98 ניצחונות בית לעומת 80 ניצחונות חוץ. ואפילו למוליכה הסנסציונית לסטר יש יותר ניצחונות חוץ מניצחונות בית.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות