"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דרמה קומית סימפטית ואופטימית

ביקורת סרט • "אמא שנייה", ברזיל 2015

,עודכן

הגבולות הבלתי נראים שמפרידים בין האדונים לבין אלה שמשרתים אותם עומדים במרכז "אמא שנייה" - דרמה קומית סימפטית ואופטימית שמגיעה אלינו מברזיל.

הסרט מביא את סיפורה של ואל - מטפלת נדיבה ומיומנת מצפון המדינה, שעזבה את ביתה ואת בתה כדי לנהל את משק הבית של משפחה אמידה בסאו פאולו. ואל שולטת בנעשה בבית באופן מוחלט, אך היא מודעת היטב למקומה בשרשרת המזון. מצד אחד, היא זאת שלמעשה גידלה את בנם של הזוג האליטיסטי והמסוגנן שמעסיק אותה, ובין השניים שוררת חיבה עמוקה ואותנטית. מצד אחר, ואל יודעת שהיא אף פעם לא תהיה חלק מהמשפחה. תפקידה תמיד יהיה לערוך את שולחן האוכל ולפנות אותו. היא אף פעם לא תוזמן לשבת לידו.

בכל מקרה, שיגרת יומה האפרורית של ואל חווה ניעור רציני כאשר הבת שלה, ג'סיקה, שאותה לא ראתה זה עשר שנים, מגיעה לביקור מפתיע בעיר כדי לגשת לבחינת הקבלה לאוניברסיטה. ג'סיקה הגאה, הנבונה ומלאת הביטחון, שעוברת לגור בבית גם היא, אינה מוכנה לשחק את המשחק לפי הכללים שמקובלים על אמה. ההתעקשות שלה להתעלם מההיררכיה הכה ברורה ולהתנהג כשווה בין שווים משנה את הדינמיקה בין הדיירים, מוציאה את בעלי הבית משיווי משקל ומכניסה את ואל ללחץ נורא (ודי משעשע).

"אמא שנייה" אמנם נפתח בעצלתיים ולוקח לו קצת זמן לצבור תנופה ולהתחיל לזוז, אך ברגע שג'סיקה נכנסת לתמונה ומתחילה לבלגן את העסק, סרטה של התסריטאית־במאית אנה מוילארט חושף את עצמו כיצירה עממית ובלתי מזיקה שמתהדרת במצפון חברתי־פוליטי.

רז'ינה קאזה, הכוכבת הוותיקה שמגלמת את ואל, מגישה הופעה חמה, מצחיקה ומלאת מודעות עצמית, ואילו קמיה מארדילה, שמגלמת את בתה, מיטיבה לבטא את הרוח המודרנית והמרדנית שמתחילה לנשוב בבית. זהו אינו סרט מהפכני או נשכני. אך השינויים הקטנים־גדולים שחלים בתא המשפחתי המורחב חושפים את הצביעות, את הפתטיות ואת הקטנוניות של בעלי הבית (שמוצגים לא אחת כקריקטורות), ודוחפים את ואל לבצע שינוי מרחיק לכת בחייה. בתוך כך, מוילארט צובעת את תהליך ההתעוררות של ואל בגוונים בהירים של העצמה נשית, ומקפידה להותיר את הצופים עם חיוך על הפנים.

יש שיגידו שהדברים מסתדרים קצת יותר מדי בקלות עבור ואל בסופו של דבר, ויתלוננו כי הדבר מעיד על חוסר תחכום והיעדר תעוזה מצידה של מוילארט. אבל יש מי שפשוט ירוו נחת מכך שהמאמא הברזילאית הזאת מקבלת את ההפי־אנד שכה מגיע לה. כך או כך, סרט חביב בהחלט.

ציון: 6

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר