"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נתניהו: "ללא מתווה הגז יגרם נזק ביטחוני לישראל"

כך ראש הממשלה בתצהיר שהגיש לבג"צ, שדן בעתירות נגד המתווה שאושר • "קיפאון או עיכוב משמעותי בפיתוח יגרום לנזק גם ליחסי החוץ"

,עודכן
בנימין נתניהו, צילום: אמיל סלמן

מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה הגישה לבג"ץ את תצהירו של ראש הממשלה ושר הכלכלה, בנימין נתניהו, במסגרת הדיון בעתירות כנגד מתווה משק הגז הטבעי. בתצהיר מפרט ראש הממשלה את נימוקיו להפעלת סמכותו מכוח סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, בכדי להעניק פטור, שחלקו מוגבל ומותנה למספר הגבלים עסקיים, בהם מעורבים בעלי הזכויות בחזקות "תמר" ו"לוויתן".

תזכורת

נתניהו מדגיש: "אני סבור שללא המתווה, על כל מרכיביו העיקריים, יגרם נזק של ממש לביטחון המדינה ולכלכלתה, ויוחמצו הזדמנויות משמעותיות בתחום יחסי החוץ שלה. מבחינתי אין מתווה ריאלי אחר".

נתניהו מסביר בתצהיר, המשתרע על פני שישה עמודים: "החלטתי לעשות שימוש בסמכותי לפי סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, לאחר שהשתכנעתי כי קיים צורך חיוני בחילוצו המהיר של משק הגז הטבעי בישראל מהקיפאון אליו הוא נכנס בעקבות החלטות הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, לחזור בו מטיוטת הצו המוסכם שגובש על ידי בעלי הזכויות בחזקות "תמר ולוויתן", ולאחר שהגעתי על בסיס חוות דעת מקצועיות שהוצגו בפני, למסקנה חד-משמעית, כי הדבר דרוש, קרי חיוני, מטעמים של מדיניות החוץ ומטעמים של ביטחון המדינה".

נתניהו מדגיש כי "קיפאון זה או עיכוב משמעותי בפיתוח החזקות והרחבתן עלול למיטב שיקול דעתי לגרום לפגיעה משמעותית בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה ולמנוע ממדינת ישראל מלמצות הזדמנויות בלתי חוזרות הניצבות בפניה בעת הנוכחית, ולראייה, כבר בימים אלו, אני עד להזדמנויות המדיניות החשובות שמתווה הגז מאפשר למדינת ישראל בתחום חיזוק יחסי החוץ שלה".

ראש הממשלה מזהיר כי "עיכוב בפיתוח החזקות יותיר את המדינה עם אסדת גז טבעי אחד בלבד, זו שמשמשת את חזקת 'תמר', שהיא מאוימת מבחינה ביטחונית, ללא כל חלופה". לדברי נתניהו מצב זה מסכן את "ביטחון מדינת ישראל ובכלל זה את הביטחון האנרגטי שלה. זאת כיוון שכבר כיום כמחצית מהחשמל בישראל מיוצר מגז טבעי. לכן תקלה או פגיעה במערכת הפקת הגז הטבעי ממאגר "תמר" עלולים להביא לפגיעה קשה באספקת החשמל בישראל ובביטחונה".

נתניהו מציין עוד כי הפטור "כפוף להסדר מבני חריג, שבו בעלי החזקות 'תמר' ו'לוויתן' יחויבו למכור חלק נכבד מזכויותיהם במאגרי הגז לאחרים. זאת במטרה להכין תשתית לתחרות עתידית בתחום הפקת הגז הטבעי ולצמצם את הריכוזיות הכלל-משקית".

ראש הממשלה דחה "מכל וכל את הטענה – שאינה נכונה – כאילו שיקולי הביטחון ויחסי החוץ עליהם ביססתי את החלטתי היו שיקולים מלאכותיים, שהועלו אך לצורך הפעלת המסכות".

לראייה מציין נתניהו כי מאז שאושר המתווה, נפגש בינואר בוועידת דאבוס, עם סגן נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, ודן עמו בהזדמנויות הגיאו-פוליטיות החדשות בעקבות פיתוח משק הגז בישראל, בעיקר מול תורכיה. הוא מוסיף כי נפגש גם עם ראש ממשלת יוון ונשיא קפריסין בניסיון לרתום את משאבי הגז החדשים לטובת קשרים בין המדינות. במקביל, מציין נתניהו, "מנהלת מדינת ישראל כל העת שיח מדיני מול תורכיה ומצריים במטרה לייצא גז אליהן, ודרכן למדינות אחרות".

נתניהו מציין כי אמנם לא מדובר בהסדר אידיאלי אולם מדגיש כי "בעיתוי הנוכחי ועל בסיס הנתונים הקיימים מדובר לדעתי במתווה הכרחי, שאין לו חלופה ריאלית כלשהי, שנדרש מטעמים של ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה, כמו גם מבחינת קידום התחרות והמשק הישראלי בכללותו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר