סופר קרב

דנבר ברונקוס בסופרבול כי היא משחקת כל מהלך פוטבול כאילו הוא המהלך האחרון של העונה. בעיקר בהגנה. הקבוצה שהימרה בצורה די מבריקה לפני ארבע שנים על פייטון מאנינג שינתה לגמרי את זהותה בעונה שבה ראינו את דעיכתו של מאנינג הוותיק, שאיבד את מקומו כקוורטרבק הפותח. וגם כשהשיג אותו בחזרה הוא מוביל בסך הכל את ההתקפה ה־19 בטיבה מתוך 30 קבוצות הליגה בנקודות למשחק.

אבל מי שהרים את הקבוצה בנקודה הזו הוא כמו מאנינג, איש פוטבול ותיק בשלהי הקריירה שלו, נצר למשפחת פוטבול מפוארת, אבל הוא עושה זאת מהקווים. ווייד פיליפס, מאמן ההגנה של דנבר, היה בנו היחיד, לצד חמש אחיות, של באם פיליפס - מאמן טקסני אגדי שקישט את ה־NFL בכובע קאובוי ענק. עם 40 שנות ניסיון, הרבה מהן כמאמן ראשי, הוא מצא עצמו מובטל בעונה שעברה. כשדנבר החליטה לפני העונה דווקא לא לבנות מחדש את הסגל אלא לרענן את צוות האימון – גארי קוביאק הובא במקום ג׳ון פוקס, ופיליפס היה חלק מהמהלך. היום הוא ישתתף בסופרבול הראשון שלו.

שחקני דנבר. מרחק נגיעה מהתואר // צילום: AP

דנבר מובילה את הליגה בהפרש גדול ביארדים שהיא מאפשרת למהלך (4.4), ובחצי יארד פחות מהקבוצה במקום השני, שהיא קרוליינה פנת'רס. פיליפס, טקסני לבן בן 70 שלא מתבייש לרקוד עם שחקניו בחדר ההלבשה, הוא מאמין פנאטי בבלתי צפוי. בבסיס הוא תוקף במספר שחקנים גדול את הקוורטרבק, אבל בגמר חטיבת ה־AFC בלבל לחלוטין את טום בריידי וביל ביליצ'ק, כשלא פעם העמיס דווקא את השמירה בעומק.

פיליפס מאמין בהרבה חופש פעולה לשחקניו, בעיקר למכסחי הקוורטרבקים - וון מילר ודה מרקוס ווייר כמו גם ברנדון מרשל. ומי שמאפשרים את האגרסיביות הזו הם אקיב טאליב וכריס האריס, שני פרו־בולרים (מקבילת הפוטבול לאולסטאר) בתפקיד הקורנרבק (השמירה על התופסים). העצמאות והרישיון לאלתר בהגנת דנבר עשויים להניב פוטבול מרתק – כשאולי גדול המאלתרים הוא הקוורטרבק המתנגד קאם ניוטון.

קרוליינה פנת'רס, אחת משש קבוצות בהיסטוריה שניצחה 15 משחקים בעונה הרגילה, אבל לא תראו זאת בנתוני היארדים: היא רק במקום ה־11 המאוד צנוע מבחינת יארדים בהתקפה, ובמקום השישי הלא יותר ממכובד מבחינה הגנתית. אבל אחרי כל אלו ההפרש הממוצע למשחק שלה הוא 12. כי לעומת החריצות של דנבר, הפנת'רס הם קבוצה של המהלך הגדול, ולא היתה המחשה טובה מכך בפלייאוף, כשגם סיאטל וגם אריזונה הובסו בתוך רבע משחק.

שחקני קרוליינה פנת'רס בתמונה לפני הסופרבול // צילום: AP

התקפת הרד־זון של הפנתרים (בתוך 20 היארדים האחרונים) היא ממש היסטורית והופכת 70 אחוזים מהמצבים הללו לטאצ'דאונים. שזה כמובן קשור לכישרונו של ניוטון – שני בליגה הן במסירות טאצ'דאון והן בטאצ'דאונים על הקרקע. גם הכלים המשלימים שלו חזקים מאוד. הם כוללים את נושא הכדור ג'ונתן סטיוארט, בתחום שבו לדנבר יש מעט מאוד מה להציע, ומול ההגנה המתחלפת של דנבר מי שעשוי להפוך לחשוב מאוד הוא הטייט אנד גרג אולסן.

אבל החושים למהלך הגדול מפעפעים בקבוצה גם בצד ההגנתי של המשחק. לקרוליינה היו בעונה הרגילה 20 חטיפות כדור יותר מאיבודים, כשהקבוצה במקום השני עמדה רק על פלוס 14. הרבה בזכות ההגנה נגד המסירה. ג'וש נורמן וקורט קולמן מאחור הם החשודים הטבעיים, אבל הגנת קרוליינה חוטפת מסירות גם עם הליינבקרים במרכז המערך – לוק קואצ'לי ותומס דיוויס.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות