"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר: כך פרץ הנגיף שמעורר בהלה בעולם

בניגוד למה שסברו החוקרים – לא גשמים גרמו להתפשטות נגיף הזיקה אלא תופעת האל-ניניו • אגירת מיכלי מים על ידי תושבים הם שככל שהנראה הובילו להתרבות יתושים שמפיצים את נגיף הזיקה

,עודכן
התושבים אגרו מים, ותרמו להתרבות היתושים ולהפצת הנגיף; מדביר בוונצואלה (אילוסטרציה) // צילום: רויטרס // התושבים אגרו מים, ותרמו להתרבות היתושים ולהפצת הנגיף; מדביר בונצואלה (אילוסטרציה)

חוקרים ברחבי העולם מנסים להבין בתקופה האחרונה כיצד פרץ הנגיף שמעורר בהלה. התשובה היא ככל הנראה שיתושים שמעבירים את נגיף הזיקה התרבו בעקבות החום והיובש הקיצוניים ששררו בחורף ובאביב האחרונים בצפון־מזרח ברזיל, כך עולה מממצאים ראשוניים של מחקר שנערך על ידי המרכז האירופי לבקרת מחלות.

במחקר נמצא קשר בין החום והיובש הקיצוני שנמדדו בחורף ובאביב האחרונים בצפון מזרח המדינה להתפרצות הנגיף. מדובר במחקר ראשוני, וכעת עסוקים החוקרים בהרחבתו בכדי להבין עוד את הקשר המדויק שבין תנאי האקליםוהתפרצות המגפה.

במחקר, שנערך על ידי ד"ר פז מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה יחד עם פרופ’ יאן סמנזה מהמרכז האירופי לבקרת מחלות בסטוקהולם, מצאו החוקרים שתופעת האל-ניניו אכן תרמה להתפרצות אולם מכיוון שונה לחלוטין – לא בגלל הגשמים – שבכלל ירדו באזורים רחוקים מאזור ההתפרצות - אלא בגלל גל החום והיובש הקיצוני שפקדו בחודשים האחרונים את צפון-מזרח ברזיל, האזור בו התפרץ נגיף הזיקה.

על פי הממצאים, שהתבססו על נתוני המרכז האמריקאי לחקר האטמוספרה והאוקיינוסים, בחצי השני של 2015, שהוא תקופת החורף והאביב בחצי הכדור הדרומי, נמדדו בצפון-מזרח ברזיל הטמפרטורות הגבוהות ביותר מאז שהחלו מדידות אלה יחד עם תנאי יובש קיצוני – ובשבועות שלאחר מכן, הופיעה התפרצות הזיקה באותם האזורים. המחקר התפרסם במגזין המדעי היוקרתי The Lancet.

עוד באתר:סערת איבגי: "7 מתלוננות"

תנאים אידאליים לשגשוג אוכלוסיית היתושים // צילום: אי.פי.איי
תנאים אידאליים לשגשוג אוכלוסיית היתושים // צילום: אי.פי.איי

תנאים אידאליים לשגש​וג אוכלוסיית היתושים // צילום: אי.פי.איי

אגירת מים עודדה את התפשטות הנגיף

לדבריה של ד"ר פז, ידוע שטמפרטורות גבוהות (עד סף מסוים) מעודדות את שגשוג יתושי האדס, נושאי נגיף הזיקה. יתושים אלה זקוקים גם למים – כשכאמור חצי השנה האחרונה הייתה חמה במיוחד אך גם יבשה במיוחד. אולם ממחקרים קודמים באזור ידוע כי בתקופות יבשות במיוחד התושבים המקומיים נוהגים לאגור מים במיכלים ובכך יוצרים תנאים נוחים לאוכלוסיית היתושים. כך שתנאי מזג האוויר הקיצוני, יחד עם היערכות התושבים אליהם – יצרו את התנאים האידיאליים לשגשוג אוכלוסיית היתושים.

כעת עסוקים החוקרים בהרחבתו בכדי להבין עוד יותר את הקשר המדויק שבין תנאי האקלים והתפרצות המגפה. "לאור הסיכון הבריאותי, והעובדה שיתושי האיידס נושאים גם וירוסים נוספים כמו מחלת הדנגה או מחלת הצ’יקונגוניה, חשוב לקחת בחשבון את הקשר שכבר מצאנו בניתוח הגורמים שהובילו להתפרצות הנוכחית", סיכמה ד"ר פז.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר