פרנקו: "אשאר כל עוד ירצו אותי"

דני פרנקו התייצב אתמול (ד') למסיבת העיתונאים אחרי ההפסד לשטרסבורג, שסיים את העונה האירופית עבור הפועל ירושלים, ובמונולוג ארוך של 24 דקות ניסה להסביר את הכישלון של קבוצתו ואת חוסר ההצלחה להעפיל לשמינית גמר היורוקאפ.

על הסיכוי שחוסר ההצלחה באירופה ישפיע על המשך דרכו בירושלים אמר בצורה נרגשת: "אני מאוד אוהב להיות בהפועל ירושלים. אני אהיה פה כל עוד שירצו שאני אהיה פה. טוב לי כאן ואפשר לעשות כאן דברים גדולים. אני לא מכיר הרבה מאמנים שתוך שנתיים זכו להצלחה אסטרונומית בכל מסגרת, הדברים האלו יכולים לקחת זמן וכל המערכת כאן מסתכלת מעבר למחר ומחרתיים".

"רוב הדברים נשמעים מהצד כמו תירוצים, ואני יודע את זה", אמר פרנקו, אבל קרו בחודשים האחרונים דברים שכנראה בסופו של יום השפיעו עלינו בצורה כזאת שלא הצלחנו לעשות את העבודה ולהביא את היכולת".

בתשובה לשאלה מדוע לא לקח פסק זמן כדי לעצור את ריצת הצרפתים ברבע הראשון ענה: "לא תמיד פסק זמן הוא התשובה. ניסיתי חילופים, ניסיתי לשנות שיטת משחק תוך כדי תנועה, ניסיתי לשנות קצב. לא חשבתי שזה יגמור לנו את המשחק. זה לא הלך, וזה פחות רלוונטי כי ברבע השני חתכנו את ההפרש לשש בלבד".

המאמן המשיך: "שיחקנו בבתים עם קבוצות לא פחות טובות מאיתנו ואנחנו לא היינו מספיק טובים כדי לנצח משחקים ולעלות שלב. היו לנו פציעות וההיעדרויות שהיינו צריכים לעבוד איתן, ואני מאמן כדורסל, לא קוסם. אתם יכולים להעביר ביקורת, אבל בשורה התחתונה העבודה שלי זה לא לתקן להמשך. לא הכל זה תוכנית כבקשתך". על היעדר החיזוק אמר: "מאוד רצינו להביא שחקנים נוספים, אבל יש בעיה של היצע וביקוש. אני שוב אומר, תראו לי קבוצה אחת שהביאו חיזוק בצבע שבאמת שדרג אותה.

שחקני ירושלים בסיום. "לכולם יש חלק בזה" // צילום: דני מרון

פרנקו נשאל גם על חוסר ההצלחה שלו באירופה בשנתיים האחרונות אבל לא התייחס לכך בצורה ישירה וירה: "לכולם יש חלק בזה, גם לי. אבל אם היינו עושים שמינית גמר, היית שואל למה רק שמינית. ואם היינו עולים לרבע, היית שואל, אם לא יכולנו כבר לעשות חצי. השנה לקחנו כמה הימורים בבניית הסגל, לא רצינו לפרק את הכל ולהרכיב מחדש. אתם יכולים לחתוך אותי, ולבקר אותי, וזה בסדר גמור, אבל לצערי קורות סיטואציות ולא הכל עובד לפי הספר. יש מצבים שצריך להגיב אליהם, והעונה היינו במצבים שפשוט לא יכולנו להגיב בצורה טובה, למרות שמאוד רצינו. בשורה התחתונה, נכון, לא היינו מספיק טובים. יש רשימה ארוכה של סיבות למה זה לא הצליח. גם בהנהלה יודעים איפה הבעיות והבעלים אורי אלון רצה להכניס את היד לכיס ולשפר, אבל הוא לא כספומט. הכי קל כמאמן זה לדרוש להחליף ולשנות, אבל אני לא בא מהמקום הזה".

על הקריאות מהקהל להתפטר, על הדרישה להכניס חזרה את ג'וש דאנקן ועל שריקות הבוז אמר: "מאמן חייב להכניס את עצמו לבועה בזמן משחק. אוי ואבוי אם הייתי שומע ומושפע מהקריאות האלו בזמן משחק. טובי המאמנים עברו בהפועל ירושלים ורובם ספגו קריאות דומות. בוודאי שזה לא נעים לשמוע את הקולות האלו, אבל אני מעדיף להתייחס לחבר'ה שאחרי משחק מאכזב עומדים ושרים 'ירושלים של זהב', כי זה נותן לשחקנים הרגשה שיש להם גב".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות