"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פחות שחיתות: שיפור לישראל ביחס לעולם

דורגה במקום ה-32 במדד השחיתות העולמי, עלייה של 5 מקומות • בשליש התחתון במדינות ה-OECD • הכי מושחתת: אפגניסטן

,עודכן
ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בבית המשפט // צילום: אמיל סלמן // ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בבית המשפט

עלייה משמחת של חמישה שלבים לישראל במדד השחיתות העולמי לשנת 2015, שהתפרסם היום (רביעי). ישראל מדורגת במקום ה-32 מתוך 168 מדינות, עם הציון 61, זאת לאחר שסיימה את 2014 עם הציון 60, שהעניק לה את המקום ה-37. יחד עם זאת, בקרב מדינות ה-OECD ישראל מדורגת בשליש האחרון.

בקצה מדד השחיתות העולמי ממוקמת דנמרק ואחריה פינלנד, שבדיה וניו-זילנד, כאשר את המקומות האחרונים תופסות סומליה, צפון קוריאה ואפגניסטן. כאמור, בקרב החברות בארגון ה-OECD ממוקמת ישראל בשליש האחרון ומתחת לצ'ילה, אסטוניה ופולין. בקרב מדינות המזרח התיכון ואפריקה ממוקמת ישראל במקום השלישי מתוך 19 מדינות, אחרי קאטר ואיחוד האמירויות הערביות. את הרשימה סוגרות, עם ציונים נמוכים במיוחד, עיראק, לוב וסודאן.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

"לאחר שנה קשה מבחינת חשיפת פרשיות שחיתות רבות בהן מעורביםראש ממשלה לשעבר, שרים, ראשי רשויות ועובדי ציבור בכירים, אנו רואים את מיקומה הנמוך של ישראל ביחס למדינות ה-OECD - בשליש התחתון של מדד השחיתות", אמרה מנכ"לית "שקיפות בינלאומית ישראל", יפעת זמיר. היא הדגישה כי "אני מצפה כי נושא המלחמה בשחיתות יעלה על סדר יומה של הממשלה."

מדד השחיתות (CPI) מציג את היקפי השחיתות בסקטור הציבורי במבט השוואתי בעולם. המדד מתפרסם מדי שנה מאז 1995 ונחשב לכלי הנפוץ בעולם להערכה של שחיתות בסקטור הציבורי.

השנה סוקר המדד 168 מדינות ברחבי העולם ומשרטט תמונה מדאיגה: אף לא מדינה אחת זכתה לציון מושלם ומעל לשני שלישים מהמדינות הנסקרות קיבלו ציון הנמוך מ-50, כאשר הציון הממוצע הוא 43.

המדד מבוסס על ראיונות, סקרים והערכות של אנשי ונשות עסקים ומומחים במדינות הנבדקות ומחוצה להן, ומבוצע על ידי מיטב מכוני המחקר. טווח הציונים נע בין אפס ל-100, כאשר אפס מוענק למדינה הנתפשת כמושחתת ביותר ו-100 למדינה הנתפשת כנקייה משחיתות.

במסגרת בניית המדד נדרשו אותם מומחים להשיב על שאלות שונות, כמו למשל באיזו מידה המדינה ממגרת שחיתות? האם נתקלו במקרים שבהם אנשי ציבור עשו שימוש לרעה בכוחם ובסמכותם? כיצד מתנהלים הליכי מינוי במגזר הציבורי? מהו היחס כלפי חושפי שחיתויות במדינה? האם הם זוכים להגנה על ידי הרשויות? האם נבחרי הציבור עושים שימוש נכון בקופה הציבורית? ועוד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר