"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
בניגוד לרצון האלמנה: הורים יוכלו להפרות אישה אחרת בזרע בנם שמת בתאונה
השופט שלמה אלבז: "המדובר בהורים שהמנוח היה להם הבן היחיד. בנסיבות אלה יש משנה תוקף לרצונם בהמשכיות"
אילוסטרציה // צילום: GettyImages // אילוסטרציה

בניגוד לרצון האלמנה: הורים יוכלו להפרות אישה אחרת בזרע בנם שמת בתאונה

השופט שלמה אלבז: "המדובר בהורים שהמנוח היה להם הבן היחיד. בנסיבות אלה יש משנה תוקף לרצונם בהמשכיות"

,עודכן

שופט בית המשפט למשפחה בירושלים, שלמה אלבז, נעתר לבקשת הוריו של בן יחיד שנהרג בתאונת דרכים ואיפשר להם להשתמש בזרעו, המופקד בבנק הזרע בבית חולים, כדי להפרותו ברחמה של אישה זרה שהסכימה לכך.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

ביהמ"ש אישר לפרסם את פסק הדין ללא פרטים מזהים. אלמנתו של הבן, שנהרג בגיל 33, טענה שבעלה המנוח רצה להביא ילדים משותפים לה ולו, וכי אילו התבקש להביע את רצונו, היה מתנגד נחרצות להבאת צאצא לעולם על ידי אישה זרה שלא הכיר.

עם זאת, הודיעה שהחליטה לא להביא ילד מזרעו של המנוח וכי היא מותירה את ההחלטה בבקשת התובעים לשיקול בית המשפט.

ההורים טענו כי בנם ביקש שיהיו לו צאצאים ושתהיה המשכיות למשפחה, כך שהם פועלים לכבד את רצונו. עמדת ההורים היתה שיש לראות בזרע בנם המנוח חלק מעיזבונו, וזכותם לקבלו. בפסק הדין כתב השופט אלבז: "המדובר בהורים שהמנוח היה להם הבן היחיד. בנסיבות אלה יש משנה תוקף לרצונם בהמשכיות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו