"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא תיפתח חקירה נגד "אם תרצו"

פרקליטות המדינה דחתה את הבקשות שנשלחו בגין "קמפיין השתולים": "הסרטון לא קורא לנקוט במעשים אלימים"

,עודכן

פרקליטות המדינה החליטה כי אין מקום לפתוח בחקירה פלילית כנגד ארגון "אם תרצו", בגין "קמפיין השתולים".המשנה לפרקליט המדינה, עמית איסמן, אמר כי הסרטון קורא לתמוך בהצעת חוק אותה הארגון מנסה לקדם, ולא "לנקוט במעשים אלימים".

במכתב שנשלח מלשכת המשנה לפרקליט המדינה אל ארבעה גורמים שפנו בנושא נכתב כי "אין מקום לפתוח בחקירה פלילית בגין פרסום הסרטון האמור, מן הטעם העיקרי שבסופו של דבר הקריאה העולה מהסרטון היא ברורה וחד משמעית – והיא לתמוך בהצעת החוק אותה מנסה הסרטון לקדם, ולא לנקוט בפעולה או במעשים אלימים".

גם ביחס לתגובות בדף הפייסבוק הוחלט שלא לפתוח בחקירה פלילית, הן מכיוון שספק אם תגובות אלה מעוררות "אפשרות ממשית" לביצוע מעשי אלימות, כנדרש בחוק, והן מכיוון שנראה כי הן אינן מצדיקות חריגה מהמדיניות המצמצמת בה נוקטת התביעה בכל הנוגע לעבירות המשיקות לחופש הביטוי, במיוחד ביחס ל"טוקבקים" ותגובות כגון אלה.

התרת דמם של פעילים שונים

בפניית המרכז הרפורמי לדת ומדינה, נטען כי "מהסרטון עולה קריאה להתרת דמם של פעילי ארגונים שונים; חגי אלעד, ישי מנוחין, סיגי בן ארי ואבנר גבריהו, ובכך פרסומו מעלה חשד לביצוע עבירה של הסתה לאלימות". בנוסף, נטען כי "התגובות שפורסמו בפייסבוק בעקבות הסרטון, בהן קראו מספר מגיבים להרוג את פעילי השמאל הנזכרים, מהוות אף הן הסתה לאלימות".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

במכתב ששלח פרקליט המדינה למרכז הרפורמי לדת ומדינה שדרש את פתיחת החקירה, מפורטות הסיבות מדוע הפרקליטות דוחה את כל החשדות כביכול לעבירות השונות. "באשר לטענתכם שנטענה בשולי הדברים לפיה, הדברים עולים כדי עבירת לשון הרע, לא תנקוט המדינה בהליך פלילי אלא במקרים חריגים במיוחד".

הוא הוסיף כי אין מקום לפתוח בחקירה "גם באשר לעבירות האיומים והסחיטה באיומים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר