"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מדענים טוענים: כוכב לכת תשיעי התגלה מחוץ למערכת השמש

החוקרים קונסטנטין בטיגין ומייק בראון טוענים כי כוכב הלכת מקיף את השמש פעם ב-15,000 שנה • קולגות של השניים אינם ממהרים להתלהב מן הממצאים

,עודכן
צילום: מתוך סרטון היוטיוב // כוכב לכת תשיעי התגלה

למערכת השמש יש כנראה כוכב לכת תשיעי בגודל של כוכב הלכת נפטון, המקיף את השמש שלנו פעם ב-15,000 שנה.

הגילוי הוא סיומו של חיפוש רב שנים אחרי כוכב הלכת X, מעבר לנפטון. ההוכחות החדשות לקיומו הגיעו משני מדענים, קונסטנטין בטיגין ומייק בראון מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה קלטק בפסדנה, שהתכוננו להתנגדות לתיאוריה שלהם עם ניתוח מעמיק של מסלול ההקפה של עצמים רחוקים, וחודשים ארוכים של סימולציות ממוחשבות.

יוטיוב

"אם אתה אומר, יש לנו הוכחה לקיומו של כוכב הלכת X, כמעט כל אסטרונום יאמר, שוב? האנשים האלה ודאי משוגעי. גם אני הייתי מגיב כך", אומר בראון. "מדוע זה שונה? מכיוון שהפעם אנו צודקים".

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

החוקרים טוענים כי בתקופת ההיווצרות של מערכת השמש שלנו, לפני כ-4.5 מיליארד שנים, כוכב הלכת הענק נדחק אל מחוץ לאיזור שבו נוצרים כוכבי לכת ליד השמש, והתמקם במסלול אליפטי מרוחק, שם הוא נמצא עד היום.

לעומתם, חוקרים אחרים טוענים שהחישובים של צמד המדענים נעשו מתוך זהירות והתלהבות מהתוצאות. "מה שמלהיב אותי בזה, אומר גרגורי לאלין מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז, "זה שכוכב הלכת ניתן לגילוי".

בטיגין ובראון הגיעו למסקנה מתוך בדיקה של שישה עצמים, שהיה ידוע עליהם, במסלול מחוץ לנפטון. לדבריהם, יש סיכוי של 0.007 אחוז, או אחת ל-15,000 שצביר העצמים הוא מקרי. התיאוריה החלופית היא שלכוכב הלכת הנסתר יש מאסה גדול פי 10 מזו של כדור הארץ, והוא שמשך את ששת העצמים שהתגלו למסלול ההקפה האליפטי המוזר שלהם, מחוץ למישור של מערכת השמש.

לדברי בראון ובטיגין, אם כוכב הלכת X אכן שם, האסטרונומים יוכלו למצוא עוד עצמים באיזור, שמסלולם נקבע באמצעות כוח המשיכה של כוכב הלכת הענק. מסלול ההקפה של כוכב הלכת X גם הוא אינו במישור של כוכבי הלכת, והוא מגדיל את שטחה של מערכת השמש מאוד, מכיוון שהוא נמצא במרחק הגדול פי 7 מהמרחק של נפטון מהשמש, או 200 יחידות אסטרונומיות (יחידה אסטרונומית היא המרחק בין כדור הארץ לשמש, העומד על 150 מיליון קילומטרים). כוכב הלכת X מרחף במרחק שבין 600 ועד 1,200 יחידות אסטרונומיות, הרבה מעבר לחגורת קוייפר, האיזור שבו יש מאות שברי כוכבי-לכת ואסטרואידים עטופי קרח, במרחק של 30 יחידות אסטרונומיות מהשמש.

בראון הוא האסטרונום שגרם להורדתו בדרגה של פלוטו מרמה של כוכב לכת לרמה של כוכב לכת ננסי. הוא שגילה בשנת 2005 את Eris, גוף שמיימי מבודד וקפוא, כמעט בגודל של פלוטו, וקבע כי פלוטו הוא רק אחד משורה ארוכה של עולמות קטנטנים בחגורת קוויפר.

מימצאי המחקר פורסמו אתמול במגזין The Astronomical Journal.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר