"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

השופט גורפינקל פרש: "אין אצלו פער בין הרטוריקה לעונש"

"בית המשפט אינו פובליציסט, אלא מעביר מסר באמצעות ענישה" • גורפינקל נחשב ל"אימת עברייני הצווארון הלבן",

,עודכן
השופט גורפינקל // צילום: קוקו // השופט גורפינקל

לפני כמה ימים באולם הגדול בקומת המרתף של ביהמ"ש המחוזי בת"א התקיים טקס פרישתו של השופט המחוזי צבי גורפינקל, בהגיעו לגיל 70. כמו בכל טקס כזה נשאה נשיאת ביהמ"ש המחוזי דבורה ברלינר דברים בשבחו של הפורש. הטקס ננעל לאחר שהשופט קרא באוזני אורחיו את פסה"ד האחרון (ראו משמאל) וסיים בכמה משפטיים אישיים־ביוגרפיים.

גורפינקל היה אחד השופטים הבולטים בת"א בענף הפלילי. ניכר בדברי הנשיאה כי העריכה במיוחד את עבודתו של השופט, שהחל את הקריירה שלו בפרקליטות הצבאית ונבחר למחוזי לאחר שכיהן כשופט שלום. לא רק את נמרצותו ופעלתנותו של גורפינקל שיבחה הנשיאה ("הוא לא צריך ארכה של שלושה חודשים כדי לסיים לכתוב את פסקי הדין שלו"), אלא גם את טיבם של פסקי דינו. בניגוד לשופטים אחרים, ציינה, אין אצלו פער בין הרטוריקה לבין העונש עצמו. כמו כן, החמיאה לו כשציינה כי "לצביקה יש יושר פנימי. שופט ששלם עם עצמו מבלי לברוח לניסוחים מעורפלים".

סקירת משפטיו של גורפינקל מלמדת כי יש לו מקום של כבוד במאבק בשחיתות השלטונית. הוא היה מי שגזר על ראש עיריית רמת גן לשעבר צבי בר חמש וחצי שנות מאסר בפועל, לאחר שהורשע בלקיחת שוחד בסכום של כ־2 מיליון שקלים. גורפינקל קבע כי הנסיבות האישיות של בר (עברו הביטחוני וגילו המופלג - 80) נסוגות מול חומרת מעשיו. "כשופט", פסק, "עלי להעביר מסר חד ותקיף לנושאי משרות בכירות שסרחו, להתריע ולהרתיע על מנת שגזר הדין יהדהד אל מעבר לחלונות האטומים של ראשי ערים ונושאי משרה בכירים אחרים. תפקיד ביהמ"ש הוא להילחם בנגע השחיתות ולנקות את הרשויות המקומיות מסיאוב ומהעדפת מקורבים".

ברשימת נאשמי "הצווארון הלבן" ששפט בולט יו"ר בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר. דנקנר הורשע בעבירה קלה יחסית של הפרת אמונים, לאחר שעירב את עסקיו הפרטיים עם תפקידו כיו"ר הדירקטוריון, ונגזרו עליו 12 חודשי מאסר. בנימוקי הענישה קבע השופט כי "ביהמ"ש אינו פובליציסט המפרסם מאמר חריף המוקיע תופעה מסוימת, אלא גורם שלטוני במדינה, והמסר שהוא יכול להעביר זה רק באמצעות ענישה, ולא באמצעות מלל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר