קטעו את הרצף: 79:87 לחולון על ראשל"צ

1. לרגעים זה היה נראה כמו קרב בין שתי ערים סמוכות שרבות על טריטוריה ולקוחות ארנונה. אך נדמה שאתמול היה הצעד הראשון של מועדון אמוציונלי כמו חולון להתחבר לדנ"א שלו, ודווקא עם דן שמיר, שנמצא במערב כשהאמוציות נמצאות במזרח, גרר את ראשל"צ לקרב ראוי ואמוציונלי של מכות, פיצוצים, איבודים ואנרגיות. עם משחק שברובו התנהל צוואר אל צוואר, סופו שיתנקז לדקות אחרונות שהוכרעו על פעולות רצון בדרך לניצחון חולוני 79:87.

הרצון הצהוב סגול היה גדול יותר, הרבה בזכותם של גוני יזרעאלי, ראמל בראדלי ואייק רוזנפלט, שניהלו, תימרנו והכריעו בסופו של דבר. שמיר חיפש ומצא פתרון הגנתי של עניים וכמעט 40 דקות שמר איזורית עם ריח של נפתלין, עם שניים למעלה ושלושה למטה, ללא שטיקים, ללא מעברים לאישית, ועם חיפוי והימור על הקליעה הראשל"צית. זה עבד.

קבוצות ראויות כמו ראשל"צ מסתגלות ומגיבות להגנות כאלה, והרבע השלישי עמד תחת סימן שאלה של כמה זמן יעיז שמיר ללכת עם ההגנה הזו, כשדרוקר מכוון את התנועה לנעילות של דריל מונרו בצבע. עם זאת, שוב התברר שקבוצות שחיות על משחק פנים כאופציה עיקרית לא סבלניות מספיק להשתמש בכך עד תום, ועם כיווצים על מונרו בחירת הזריקות של ראשל"צ הפכה למפוקפקת. אז שמיר התעקש על האיזורית ולא קיפל אותה, וההימור השתלם בסופו של דבר. לפתע זה נראה כל כך ברור – הרי מה יעיל יותר לנטרול הקרקס המעופף של דרוקר מבונקר גמיש?

2. מעבר של כדורסלנים ישראלים לשחק באירופה הוא צעד אמיץ. לכן החזרה של אדם אריאל מגרמניה לוותה בתחושה חמוצה של פיספוס, במיוחד שהליגה הגרמנית נחשבת איכותית. אריאל הוא חלק מהמאבק של מיקי דורסמן על החזרתה של חולון ללגיטימיות של נוכחותה בליגה הישראלית ואתמול החזיר תשלום ראשון. גם החזרות אהבות קודמות כמו שלומי הרוש היא צעד בכיוון.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות