"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רצח דומא: כתב האישום הוא רק ההתחלה

בשב"כ סבורים שעל המדינה לפעול לאלתר כדי להציב את הגבול; אחרת, עשרות פעילי הקבוצות האלה שעדיין מסתובבים חופשי עלולים להרוג שוב

,עודכן
מוחמד דוואבשה שנרצח בדומא // צילום: אי.פי.אי // מוחמד דוואבשה שנרצח בדומא

כתבי האישום שהוגשו אתמול כנגד פעילי הימין הקיצוני, ובהם גם מי שנאשמים באחריות לרצח בדומא, הרימו את המסך מעל מה שחלקים נרחבים בציבור סירבו להכיר בו עד כה: בישראל פועלת קבוצה קיצונית ומסוכנת, שמבקשת למוטט את הממשל הקיים, להקים תחתיו מדינת הלכה בראשות מלך ולגרש מכאן את כל הזרים (מוסלמים ונוצרים) תוך הריסת המקומות הקדושים להם.

הדרך להשגת המטרות האלה דורשת דם, והרבה. לא רק כרעיון מסדר, גם כמעשה בפועל: שריפת כנסיות והרוגים נוצרים אמורה לסכסך בין ישראל לעולם הנוצרי; שריפת מסגדים ובתים על תושביהם הפלשתינים אמורה להוביל למלחמה בין היהדות לאיסלאם - מלחמה שעל בסיסה מיועד לצמוח המרד המיוחל.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

הרעיונות האלה, שצמחו כמוטציה של פעילי נוער הגבעות ותג מחיר, מוכרים בשנתיים האחרונות לכל הדרג הפוליטי הבכיר (וכמובן לכל מערכת הביטחון). במהלך הזמן הזה נשרפו כנסיות והוצתו לא מעט בתים, אבל עד לפיגוע שבו נרצחו בני משפחת דוואבשה בדומא לא ננקטו הצעדים הדרושים כדי לעקור את הגידול המסוכן הזה מהשורש. למעשה, שר הביטחון וראש השב"כ צעקו כמעט לבדם שזה ייגמר בדם, אבל במערכת - המשפטית, הפוליטית - לא נפל האסימון עד שזה באמת נגמר בדם.

בן אוליאל, הנאשם ברצח

הגשת כתבי האישום אתמול רחוקה מלהיות סוף הסיפור. למעשה, זה אפילו לא הסוף של ההתחלה. לא רק כי עוד לפני המשפט יתנהלו משפטי זוטא על הדרך שבה הושגו הראיות (ואולי גם על שפיותם של הנאשמים, כמו בעניינו של הנאשם המרכזי ברצח מוחמד אבו חדיר), אלא כי גם עתה - למרות העדויות וההודאות, למרות סרט החתונה - זוכים פעילי הטרור האלה לרוח גב משמעותית מחלקים נרחבים בציבור: החל באזרחים, עבור בגורמים שונים שמנסים לאתר שמות וכתובות של אנשי שב"כ ופרקליטות כדי להטיל עליהם אימה, וכלה בכמה רבנים ופוליטיקאים שמדברים בכפל משמעות מסוכן ומקומם.

מי שרוצה לעקור את התופעה הזאת מהשורש, חייב לפעול גם בכיוונים האלה. לא הכל דורש טיפול פלילי: יש גם ערכי, מוסרי, חינוכי, כלכלי. השמות מוכרים, גם ההקשרים. חלקם פועלים בחסות המדינה, חלקם מקבלים ממנה תקציבים. בשב"כ סבורים שעל המדינה לפעול לאלתר כדי להציב את הגבול; אחרת, עשרות פעילי הקבוצות האלה שעדיין מסתובבים חופשי עלולים להרוג שוב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר