"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"גם סיפור ממומן ושקרי הוא נשק"

עמותה שיותר מ־50% מתקציבה הוא ממדינה זרה תחויב לציין זאת בגלוי • נציגיה יענדו תג בבואם לכנסת - בדומה ללוביסטים • החוק עבר שינוי של הרגע האחרון כשסעיף הענישה שכלל קנס הוצא ממנו

,עודכן
הפגנה נגד שוברים שתיקה, לפני כשבועיים // צילום: נעם ריבקין פנטון // הפגנה נגד שוברים שתיקה, לפני כשבועיים

הסערה סביבחוק העמותות, שהעסיקה רבות את המערכת הפוליטית בשבועות האחרונים, מגיעה לישורת האחרונה. הצעת החוק אושרה היום פה אחד בועדת השרים לחקיקה.ההצעה דורשת מארגונים הממומנים על ידי מדינות זרות לפעול בשקיפות מוגברת.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

החוק המוצע יחול על כל עמותה שיותר מ־50 אחוזים מתקציבה מגיעים מישויות מדיניות זרות. במסגרת ההצעה, אותן עמותות יחויבו לציין זאת בדוחותיהן הזמינים לציבור, בכל פנייה בכתב לעובד ציבור או לנבחר ציבור - וכן בדיונים שמתקיימים במקום עבודתם. נוסף על כך, בפניותיה ובדוחותיה יהיה על העמותה לפרט גם את שמות הישויות המדיניות שתרמו לה בשנים הרלוונטיות.

כדי להגביל את אותם גופים אף יותר, החוק קובע כי על נציגי העמותות יחולו כללים דומים לאלה שחלים על לוביסטים; הם יחויבו לענוד תג זיהוי שבו יפורטו שמותיהם ושם העמותה שהם מצייגים, ואם הנציג לא יעשה כך, הכנסת תוכל לשלול את אישור הכניסה שלו.

"נשק אינו רק רובה או חרב", אמרה השרה שקד, יוזמת החוק, "נשק הוא גם סיפור ממומן ושקרי על מכונות ירי המשמשות לטבח בחפים מפשע, המסופר לכל העולם על ידי עמותות המתיימרות לייצג את האינטרס הישראלי - אבל בפועל ממומנות על ידי מדינות זרות, שמשתמשות בהן לפי השקפת עולמן".

כדי להדגים את ההשפעה הבעייתית של העמותות, אמרה שקד כי דוח האו"ם בעניין צוק איתן "שהאשים את ישראל בפשעי מלחמה ובפגיעה מכוונת באזרחים, התבסס על עדויות ארגונים דוגמת בצלם, שוברים שתיקה ועדאלה".

"מזכיר תקופות חשוכות"

מנגד, יו"ר סיעת כולנו, ח"כ רועי פולקמן, מסר כי החוק עבר שינוי של הרגע האחרון, וכי סעיף הענישה שכלל קנס הוצא ממנו לאחר דין ודברים בינו לבין שקד. "אנו סבורים שהסנקציה הפלילית על מי שלא עונד תג היא רחבה ומוגזמת, ועל כן התעקשנו לבטל זאת", אמר פולקמן.

חוץ מפולקמן, חלק ממפלגות השמאל השמיעו ביקורת חריפה על החוק המוצע. יו"ר מרצ זהבה גלאון אמרה כי המדובר בחוק "שמשמעותו המשך הציד, הרדיפה וסתימת הפיות לארגונים שקוראים תיגר על מדיניות הממשלה. המקארתיזם הזה מזכיר תקופות חשוכות". ואילו ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני) אמרה כי היא "בעד שקיפות, אבל על כולם. אני רוצה לדעת מי הזרים שמממנים את כל העמותות - גם את אם תרצו".

גם תנועת שלום עכשיו, שעשרות מפעיליה הפגינו אתמול נגד החוק מול ביתה של שרת המשפטים בתל אביב, הביעה תרעומת. "דווקא בימים שבהם ארגוני ימין קיצוני מאיימים על הדמוקרטיה", נמסר מהתנועה, "בוחרת שרת המשפטים לקדם חוק נגד השמאל, שכל מטרתו היא הגבלת חופש הביטוי וסימון עמותות המתנגדות לממשלה".

עדנה אדטו ומתי טוכפלדטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר