"ידעתי שאסור להחמיץ"

לקהל של תיאטרון החאן בירושלים אין צורך להציג את אריה צ'רנר (58) - אחד השחקנים הבולטים של התיאטרון וחבר באנסמבל הקבוע של החאן כמעט 30 שנים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בימים אלה הוא מלהטט בין חמש הצגות שונות, בדרך להיכנס להפקה שישית, ומחר עולה בבתי הקולנוע סרט ישראלי חדש, "חתונה מנייר", שצ'רנר משחק בו לצד מורן רוזנבלט, אסי לוי ורועי אסף. הסרט, שכבר הספיק לזכות בשבחים ובפרסים בפסטיבל הקולנוע בירושלים ובטקס פרסי אופיר (פרס שחקנית ראשית למורן רוזנבלט ופרס עיצוב תלבושות), הוא סרט הביכורים של הבמאי ניצן גלעדי. במרכז הסרט חגית (מורן רוזנבלט), צעירה בעלת לקות שכלית קלה, שעובדת במפעל לנייר טואלט וחולמת להיות כלה. היא גרה עם אמה הגרושה (אסי לוי), ומנהלת מערכת יחסים עם בנו של בעל המפעל. את הבן מגלם רועי אסף, ואת אביו, בעל המפעל, מגלם צ'רנר. הודעה על סגירת המפעל מטלטלת את חייהן של כל הדמויות בסרט.

"הדבר היחיד שאני זוכר מהפגישה הראשונה עם ניצן היתה התחושה שהסרט יוצא מדם ליבו", מספר צ'רנר. "זו הסיבה שהסכמתי לקבל את התפקיד כי בתקופה ההיא הייתי בתקופה מאוד לחוצה בתיאטרון. היו לי ארבע הצגות במקביל ובשלושה מהן תפקידים ראשיים, אבל אמרתי לעצמי שאם אחמיץ את ההזדמנות לעבוד מול הדבר הזה - אעשה לעצמי רע. ולא טעיתי. במפגש השני כבר הבנתי שאני מתמודד עם משורר של קולנוע ולא עם במאי".

אתה מגלם איש קשה.

"יש משפט בקבלה שאומר שגם אם תשקה דשא בטונות של מים הוא לא יצמח להיות איקליפטוס. האדם הזה רוצה להצמיח איקליפטוס מדשא, מכלום. כשניגשתי לתפקיד שאלתי את עצמי אם אני מסוגל לשחק דמות כזאת".

בשנים האחרונות אתה עושה יותר קולנוע.

"נכון. שיחקתי ב'הקפות' שיצא לפני שנה, הצטלמתי ל'קאפו בירושלים' של אורי ברבש, לסרט שנמצא עכשיו בעריכה בשם 'חדרי הבית' של איתן גרין ולסרט 'חטאים' של אבי נשר. בעוד שבועיים אני מתחיל צילומים לסרט חדש של שמוליק מעוז. אבל התיאטרון הוא האהבה הכי גדולה שלי".

באילו הצגות אתה משחק כרגע?

"'הדוד וניה', 'יחזקאל', 'אוכלים', 'הנשים העליזות מווינדזור' ו'האדרת'. בשבוע הבא אני מתחיל חזרות להצגה 'עורבים' בבימויו של עודד קוטלר. זה לא פשוט אבל זה אימון טוב למוח, למרות שאני לא בטוח שזה עוזר לי בזיכרון הקצר. לפעמים אני פותח מקרר ולא זוכר מה רציתי לקחת (צוחק)".

המשחק בתיאטרון כמו החאן לא הופך אותך לכוכב.

"אני לא מכיר את המושג הזה 'כוכב'. מה זה כוכב? כשיש חושך אז כל דבר זוהר. צריך חושך בשביל שיהיו כוכבים, ואם החושך התרבותי יוצר לנו כוכבים - שיערב להם. אני לא בעד זה. אני בעד יצירה, אמנות. האמנות היא אור, וברגע שיש אור - אין כוכבים. לשמחתי אני נמצא בתיאטרון שחף מכל מחשבה כזאת שצריך ללהק כוכבים".