"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הזדמנות לשמוע מוצרט שלא הכרתם

בינואר יתקיים במרכז אלמא בזכרון יעקב פסטיבל מוצרט, שבו יבוצעו יצירותיו בכלים מן המאה ה־18 • מנהלו המוסיקלי של הפסטיבל, צבי מניקר, אומר שלדעתו הפסנתר המודרני חוטא ליצירות של מוצרט

,עודכן
מניקר // צילום: מרטן רוט // מניקר

ב־23-21 בינואר יתקיים במרכז אלמא בזכרון יעקב פסטיבל ימי מוצרט - פסטיבל ייחודי שבו יבוצעו רק יצירות של מוצרט בכלים אותנטיים מן המאה ה־18 או בהעתקים מדויקים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

צבי מניקר, מנהלו המוסיקלי של הפסטיבל, קיבץ כמה מחשובי האמנים בתחום המוסיקה העתיקה: הפסנתרן מלקולם בילסון, נגן הקלרנית אריק הופריץ', הכנר מת'יו טרסקוט - כולם מתמחים בנגינה על כלים אותנטיים.

"אנחנו עורכים את הפסטיבל כבר 17 שנים", מספר מניקר, "ועד כה ניגנו באירופה, באולמות מיוחדים המתאימים לביצועים בכלים עתיקים. זו הפעם הראשונה שהפסטיבל מגיע לישראל, והאולמות במרכז אלמא החדש מתאימים לנו במיוחד".

לדבריו, "זה לא פסטיבל מאוד פורמלי. אנחנו רוצים לתקשר עם הקהל. הקהל מוזמן להשתתף בשירת הקאנונים, בשיחה עם האמנים על מוצרט, אפילו בריקודים מזמנו של מוצרט".

מניקר נולד ברוסיה, עלה ארצה בגיל 7, ועוד לפני שירותו הצבאי למד במוצרטיאום בזלצבורג, האקדמיה המהוללת למוסיקה השוכנת בעיר הולדתו של מוצרט. אחרי הצבא התמחה בנגינה על פסנתר פטישים - הפסנתר בן זמנו של מוצרט - ולמד בארה"ב אצל מלקולם בילסון. כיום הוא משמש פרופסור באקדמיה למוסיקה בהנובר, גרמניה.

"לכלי הנגינה העתיקים הגעתי בגלל המוסיקה", הוא מספר, "במוסיקה של מוצרט יש עושר עצום של פרטים שדורשים כלי אחר מפסנתר הכנף המודרני. הרבה מאוד אלמנטים שהיו בעייתיים בפסנתר מודרני נשמעים מעולה בפסנתר מהמאה ה־18. בפסנתר פטישים המגע בקלידים הרבה יותר קל, הכלי קטן יותר ועוצמתו נמוכה יותר. השילוב בינו לכלים אחרים, ובעיקר לתזמורת, עובד הרבה יותר טוב. פסנתר מודרני חזק ממש כמו תזמורת שלמה, ולכן האיזון בין הפסנתר לתזמורת נפגע. בנגינה בכלים אותנטיים האיזון נשמר".

מוצרט לא היה מעדיף לנגן בפסנתר מודרני, אילו הכיר אותו?

"אילו הכיר אותו, הוא היה כותב מוסיקה אחרת", עונה מניקר, "לפסנתר המודרני אופי שונה, יש לו צליל ארוך יותר. הוא יכול 'לשיר' טוב יותר, ואילו הפסנתר העתיק 'מדבר' טוב יותר".

בפסטיבל יוצגו צדדים פחות מוכרים של מוצרט, יצירותיו לעוגב, קאנונים ושירים - כולל שירים גסים במיוחד - וגם קנטטה מרשימה, "דוד החוזר בתשובה". "אנו מציגים את כל הצדדים ביצירתו של מוצרט," אומר מניקר, "מוצרט כתב יצירות מופת בכל הז'אנרים האפשריים. העושר של יצירתו בלתי נתפס".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר