הרפורמה והכיס שלנו

איך תשפיע הרפורמה על הכיס שלי?

המטרה העיקרית של ועדת שטרום היתה להגביר את התחרות במתן האשראי במשק. כמו רפורמות וחוקים רבים - הכוונות אולי יפות, את התוצאות נצטרך לראות בשטח. הפרדת הבעלות על חברות האשראי מהבנקים עשויה לתת להן תמריץ גדול להתחרות בבנקים במתן אשראי. 

מתי נדע אם הרפורמה הצליחה?

רק לאחר יישומה המלא, בתוך כמה שנים. אם משקי הבית יוכלו לקחת הלוואות בריביות זולות יותר מהנהוגות כיום, הרפורמה תיחשב להצלחה גדולה. 

מה יישאר לבנקים לאחר הרפורמה?

די הרבה, וזו ככל כנראה הסיבה שהם "שותקים". תהיה להם יכולת מוגבלת להתחרות בחברות האשראי, על ידי הנפקת כרטיסי "דביט", שבהם החיוב מבוצע באופן מיידי ולא במועד קבוע בחודש, ובעיקר הלקוחות יוכלו להישאר בבנק ולקבל הצעות להלוואות מגורמים חיצוניים, מה שיאפשר להם לשחק "הגנתי" במרחב המוכר להם. 

מי יפקח על חברות כרטיסי האשראי?

שאלת הפיקוח נותרה הבעיה הבוערת. שר האוצר כחלון מעוניין להעביר את החברות לפיקוח משרדו ומתכנן ללכת "עד הסוף" בסוגיה מול בנק ישראל, שרוצה להשאיר את החברות מפוקחות תחת קורת הגג של הפיקוח על הבנקים. כחלון חושש שפיקוח של בנק ישראל עלול למסמס את קצב התחרות בענף הפיננסים, והעניין טרם הוכרע.

האם זו רפורמה מסוכנת ליציבות הבנקים?

נראה שלא. רפורמת בכר, שאותה העביר נתניהו כשר האוצר לפני כעשור, אילצה את הבנקים להיפרד מנכסים מניבים אטרקטיביים הרבה יותר כגון קופות הגמל וקרנות הנאמנות, אך במשבר של 2008 נראה שהבנקים נשמו לרווחה. במידה רבה, רפורמת בכר "בראה" את שוק ההון הישראלי ויצרה ענקי השקעות מקומיים, אך בעוכריה היתה עליית דמי הניהול שמשלם הציבור עבור עלויות תפעוליות ושיווקיות חדשות. ברפורמת "כחלון־שטרום", שהיא מעין רפורמת "מיני בכר", אפשר לקנות את בקבוקי השמפניה, אבל להשאיר אותם בינתיים במקרר. 

•  •  • 

בתוך 3 שנים: הפרדת חברות האשראי מהבנקים

ועדת שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאית הגישה את מסקנותיה • שר האוצר כחלון: "לא מתחייב לקבל את כל ההמלצות, אך הטיפול ביוקר המחיה מתחיל בבנקים"

האם תתפתח סוף סוף תחרות אמיתית בין הבנקים? מסקנות ועדת שטרום, שבחנה את הגברת התחרות בענף הפיננסי בארץ, הוגשו אתמול לשר האוצר משה כחלון. מטרתה העיקרית של הוועדה - הגברת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי. 

בין ההמלצות העיקריות: הפרדת חברות כרטיסי האשראי מבעלות הבנקים, יצירת מנגנון לתחרות במתן הלוואות ללקוחות הבנקים גם מבלי שיצטרכו לעזוב אותם, ועוד שינויים רגולטוריים ותשתיתיים. הוועדה המליצה כי חברות האשראי תופרדנה מהבנקים הגדולים בתוך 3 שנים, מהלך הצפוי להגדיל את מספר השחקנים המתחרים בשוק ולהביא לנטרול ניגוד העניינים הקיים היום לחברות אלו מול הבנק בתחרות על אשראי צרכני. כמו כן, יבוטלו חסמים רגולטוריים שיקלו על גופים מוסדיים להעניק אשראי וההמלצות צפויות לאפשר את כניסתו של הון מוסדי לשוק האשראי. 

עם קבלת המסקנות אמר שר האוצר כי "הטיפול ביוקר המחיה מתחיל בבנקים. העזרה לעסקים הקטנים מתחילה בבנקים. חוסר התחרות עולה לצרכנים המון כסף והקורבנות ידועים מראש - האזרחים, משקי הבית, העסקים הקטנים וכל מי שזקוק לאשראי. תסלחו לי על הביטוי ה'לא פרלמנטרי' אבל איפה שהצרכנים נדפקים, אני כשר האוצר מרגיש מחויב להתערב. שלושת הבנקים הגדולים בישראל אוחזים בנפח שוק של 73%. זו תחרות? זה אמיתי בכלל? אתם מכירים מדינה נורמלית בעולם עם כלכלה חופשית שיכולה לאפשר דבר כזה?" 

שר האוצר הוסיף כי "אני מקבל את הדו"ח ואומר בצורה ברורה, אני לא מתחייב לקבל את כל המסקנות. דברים שאצטרך לשנות, אפעל לשנותם".

המלצות נוספות של הוועדה אוסרות על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי, אלא אם יהיו כרטיסי דביט (debit) שאינם נהוגים בארץ ובהם החיוב הוא מיידי ולא במועד קבוע בחודש כמו בכרטיסי הקרדיט (credit). כמו כן, הוועדה תאפשר לספקי האשראי לאשר ללווים לשעבד שעבוד שני, וכך תאפשר תחרות נוספת לעסקים קטנים.

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, אמרה כי "בנק ישראל רואה חשיבות רבה בהגברת התחרות במערכת הבנקאית, תומך בכל מהלך שישרת את הציבור ושם עיקרון זה לנגד עיניו בכל החלטה שמתקבלת על ידיו. יש לבחון את הדברים בראייה ארוכת טווח ולהימנע ממהלכים שנזקם יעלה על תועלתם ועלולים לסכן את המשק. בכך נבטיח שהרפורמה תביא את השינויים המיוחלים". 

יו"ר הוועדה, דרור שטרום, הוסיף כי "היום, בהסתמך על ניסיון שנצבר, אנו מבינים שצרכנים רוצים לקבל שירותים פיננסיים תחרותיים ללא קשר למקום שבו מתנהל חשבון העו"ש שלהם. החדרת תחרות לשוק הזה מביאה חיסכון עצום לציבור הרחב".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו