"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"המתווה חיוני לביטחון ולכלכלת ישראל"

למרות המלצת ועדת הכלכלה בראשות האופוזיציה שלא להפעיל את סעיף 52 - רה"מ צפוי לחתום עליו, והמתווה ייצא לדרך • הרצוג: "נעתור לבג"ץ"

,עודכן
צילום: אלבטרוס //

מתווה הגז עובר לשלב הבא. ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי להפעיל בימים הקרובים את סעיף 52 בחוק ההגבלים העסקיים ולהוציא לדרך את המתווה.

צילום: יוני ריקנר

"אנחנו עומדים בפני השלמת נושא הגז", אמר אתמול נתניהו בכנסת, "בישראל יש צורך בכמה אסדות ושדות גז, וזאת כדי להקטין את התלות באסדה אחת שהיתה כבר יעד להתקפת פיגועים. המתווה שמדובר בו הוא הנתיב היחיד שמבטיח סיכוי סביר לפיתוח אסדות נוספות. אם לא יהיה מתווה, ודאי שלא יהיו אסדות נוספות ואז נעמוד בפני אתגר ביטחוני קשה".

לדברי רה"מ, "המתווה הוא הנתיב היחיד שמאפשר פיתוח שדות גם למטרות כלכליות. אנחנו מעוניינים בכמה וכמה שדות על מנת שההכנסות למדינה תהיינה הרבה יותר גדולות, כלומר מאות מיליארדים של שקלים שילכו לחינוך, לרווחה, לבריאות ולצרכים הלאומיים שלנו. המתווה חיוני למדינת ישראל גם מהטעם הביטחוני וגם מהטעם הכלכלי, וגם מבחינת זיהום האוויר משום שאנחנו רוצים להשתמש בגז כאנרגיה שהיא כמובן נקייה יותר מסוגים אחרים של אנרגיה העומדים לרשותנו. כל אנשי המקצוע זולת אחד, תמכו ותומכים במתווה הזה. יש שיח שלצערי הופך יותר ויותר אופוזיציוני, בעל רקע פוליטי, שמתנגד למתווה רק משום שהממשלה מביאה אותו. זה לא ירתיע אותנו, אנחנו שוקלים את הדברים לגופם. בעניין הלאומי, המתווה הזה טוב למדינת ישראל".

אתמול סיימה ועדת הכלכלה של הכנסת סיימה את דיוניה בנוגע למתווה, ובכך נשלם הליך ההיוועצות הנדרש על פי חוק לצורך הפעלת סעיף 52 בחוק ההגבלים העסקיים. אף שלא היתה לכך משמעות פורמלית, ועדת הכלכלה הצביעה בנושא הפעלת סעיף 52 והחליטה ברוב של שבעה תומכים מול שישה מתנגדים להמליץ לנתניהו שלא להפעילו. ח"כ יעקב פרי (יש עתיד) אמר כי חשב שלא צריך לקיים הצבעה, אך אם ההצבעה היא רק על סעיף 52, בכוונתו להתנגד לשימוש בסעיף. לדבריו, "לא השתכנעתי במהלך הדיונים שהפעלת סעיף 52 מחויבת, אך אני רוצה להבהיר שזה לא משקף את עמדתי לגבי כלל מתווה הגז".

הדיון בוועדת הכלכלה, אתמול \ צילום: דודי ועקנין

מנגד, ח"כ יואב קיש (הליכוד) הקריא מכתב שעליו חתמו הוא ושישה חברי הוועדה, ובהם הח"כים מיקי זוהר ונאווה בוקר (הליכוד), רועי פולקמן (כולנו), יואב בן צור (ש"ס) ואורי מקלב (יהדות התורה), ואשר לפיו "מצאנו שבמתווה הגז יש הקשרים ברורים לביטחון אנרגטי, לביטחון לאומי ולהשפעה על מדיניות החוץ של ישראל, שמצדיקים את השימוש בסעיף 52".

בתוך כך, יו"ר האופוזציה, ח"כ יצחק הרצוג מהמחנה הציוני, הודיע אתמול כי יעתור לבג"ץ נגד מתווה הגז ונגד השימוש בסעיף 52 לצורך העברתו. העתירה תיעשה באמצעות עו"ד גלעד ברנע ויחתמו עליה, בין היתר, חברי הכנסת שלי יחימוביץ', מנואל טרכטנברג ויוסי יונה. על פי ההערכות, עתירות נוספות בנושא צפויות להגיע לפתחו של בג"ץ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר