ועדת הכלכלה: לא להפעיל את סעיף 52

ועדת הכלכלה של הכנסת מקיימת היום (שני) את הדיון המסכם בנוגע למתווה הגז. הדיון הוא חלק מהליך היוועצות של רה"מ נתניהו בתוקף תפקידו כשר הכלכלה והתעשייה לצורך הפעלת סעיף 52 בחוק ההגבלים העסקיים, עבור אישור המתווה. יו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל אמר בוועדה כי יביא להצבעת הוועדה את השאלה האם השימוש בסעיף 52 היה נחוץ מנימוקי ביטחון. לפי ההערכות, ועדת הכלכלה תתנגד למתווה, אך רה"מ אינו מחויב להתחשב בדעת הוועדה.

מוקדם יותר היום היו מי שביקרו את התמשכות ההליך לאישור מתווה הגז. "מיצינו עד תום את הדיון בעניין מתווה הגז הטבעי", אמר עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר. לדבריו, "בדיון על מתווה הגז קוים הליך דמוקרטי של ויכוח ציבורי, בו הושקעו, בחודשים האחרונים, יותר אנרגיות, דיונים והתלבטויות מאשר כל נושא לאומי אחר בישראל, ואף התייחסו גם להיבטים הנוגעים לביטחון מדינת ישראל ולחיי אדם".

"בשלב זה", הוסיף לין, "לאחר מיצוי הוויכוח הציבורי והפרלמנטארי, צריך לעצור ולאפשר לתעשיית הגז הטבעי בישראל לפעול ולתרום את מלוא תרומתה למשק. המשקיעים הפרטיים הם אלה שבסופו של דבר גילו את הגז, שינויים בחוק נעשו, וכדי שהם ימשיכו להשקיע ולפתח את המאגרים, הם זקוקים ליציבות שלטונית".

לין מתריע כי השיתוק בעוכרנו. "ראש הממשלה והממשלה כולה קיבלו אחריות אישית למתווה הגז, ויש לתת למתווה המוסכם את ההזדמנות. האחריות הסופית היא של ממשלה הנבחרת בהליך דמוקרטי לגיטימי. בסופו של דבר, הציבור הוא זה שיצטרך לשפוט, בשלב מאוחר יותר, אם ממשלת ישראל צדקה או טעתה".

ח"כ דב חנין, יו"ר השדולה הסביבתית-חברתית, אמר היום לקראת סיום ההתייעצות בוועדת הכלכלה על מתווה הגז והעברת חוות הדעת לראש הממשלה כי: "כשליו הכלכליים והסביבתיים של מתווה הגז היו ידועים לנו גם לפני השימוע בועדת הכלכלה, אבל השימוע חידד מאוד את הכשל הביטחוני שיש במתווה".

מרבית ההערכות הן כי תוגשנה עתירות לבג"ץ נגד קיום המתווה. אך גורם המעורה בהליכים הפרלמנטריים אמר בשבוע שעבר כי "התוצאה היא שמוגש כאן ההליך הבדוק ביותר מזה זמן רב. כך שנראה שיש סיכוי טוב שבג"ץ לא יתערב. אך העניין כן יתגלגל לפתחו".

בדבריו התכוון אותו גורם לכך שמתווה הגז אושר בממשלה ובכנסת, תוך שהתנהל שימוע ציבורי פרטני.

אם המתווה ייצא לדרך, תידרשנה השותפויות במאגר תמר ולוויתן לשנות את מבנה הבעלות במאגרים, למכור את ההחזקות במאגר כריש־תנין הקטן יחסית, כך שלבסוף יפותחו שלושה מאגרים שימכרו גז למשק הישראלי ובמקביל חלק מהגז יועבר לייצוא לחו"ל.