"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הקב"א הישנה משתחררת: שיטת מיון חדשה לחיילים

לידיעת המתגייסים: לא רק הקב"א (קבוצת האיכות) קובעת • פיילוט לשיטה המשופרת כבר פועל - וייבחן שנתיים • המטרות: מתן אפשרויות נוספות והתאמת תפקידים נכונה

,עודכן

שינוי משמעותי צפוי בצה"ל. עד שנת 2018 תשתנה ותשופר שיטת ההערכה של המועמד לשירות ביטחון (מלש"ב) ויתווספו מדדים נוספים לקביעת קבוצת האיכות המוכרת כידוע בשם קב"א.

בצה"ל הסבירו כי לא מדובר בביטול קבוצות האיכות, אלא בשיפור המדדים שיסייעו לשייך את המלש"ב בצורה נכונה. בצבא מאמינים כי המדדים הנוספים ישפרו את שיטת השיבוץ ליחידות השונות. ההחלטה להוסיף מדדים ולשפר את שיטת הקביעה התקבלה בתום סידרה של מבדקים, שאותם ביצע אגף כוח אדם שבדק את שיטת המיון הוותיקה כדי לשפרה ולאפשר לצעירים ולצעירות המועמדים לשירות לקבל אופציות שיבוץ נוספות, בהתאם למגוון יכולותיהם השונות.

השיטות השונות נבדקו על ידי מחלקת מדעי ההתנהגות וגופים נוספים בצה"ל, ובין השאר הוחלט לבחון שילוב של העמקת מבחני הקב"א המוכרים, שמרביתם נערכים כבר בצו הראשון, וכן לבדוק תכונות קוגניטיביות ופיזיות, יכולות אישיות, כושר חשיבה, כושר גופני, התאמה לסביבת עבודה שונה, חשיבה, עוצמה, ביצוע, רגש, ערכי ליבה ועוד.

הפרמטרים הללו יתווספו לקביעות הקיימות כיום, כגון רקע לימודי, תחומי עניין, לקויות למידה, שפות ועוד. בצורה זו, הקב"א והדפ"ר המוכרים כיום יהוו עדיין חלק מהקביעה, אך משקלם יהיה נמוך יותר ביחס לתכונות נוספות שייכנסו למבחני האיכות האישית.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

על פי גורם צבאי, "הכל מתמקד ביצירת הבחינות הטובות ביותר לצורך התאמת המועמד לשירות באופן הנכון ביותר, כולל יצירת פרופיל מקצועות מותאם לכל מועמד".

כך, למשל, יכול צה"ל להתאים את התפקיד למועמד המתאים וכן לנווט מועמדים לשירות לתפקידים שונים ולהציע להם אופציות שירות שיתאימו להם ולצבא, בהתאם כאמור לתכונותיהם וליכולותיהם.

השיטה החדשה קובעת גם תיאום מוחלט בין הגופים הממיינים בצבא, מה שיפחית את הצורך במספר רב של מיונים לחיילים לעתיד, המתמיינים לתפקידים מסוימים.

בצה"ל ציינו כי שיטת האבחון החלה להיבחן בפועל, במסגרת פיילוט שמקיף כאלפיים מועמדים לשירות ביטחון. הפיילוט יימשך כשנתיים, שבסיומן מאמינים בצה"ל כי תהיה בידם שיטת המיון הנכונה ביותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר