"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נכון, לא אידיאלי - אבל אופטימאלי

כך אמר ראש הממשלה בדיון על מתווה הגז • הוא נוצר ממש ברגע האחרון, לאחר מו"מ מתיש שניהל שר האנרגיה שטייניץ, ובפוטו־פיניש של אופרת הסבון "הפסטיגז" (עונה 6) הוא פשוט הציל את המצב

,עודכן
רה"מ נתניהו, ראש הוועדה כבל ויו"ר האופוזיציה הרצוג, אתמול \ צילום: דודי ועקנין // רה"מ נתניהו, ראש הוועדה כבל ויו"ר האופוזיציה הרצוג, אתמול

היה מעודד לראות נוכחות כל כך בולטת של מיטב הכשרונות באופוזיציה מנסה להדוף את הסיבות להפעלת סעיף 52 בחוק ההגבלים לצורך אישור מתווה הגז. מנסה ולא מצליחה.

חלק באמת ניסו להתקיל בשאלות מעניינות, אבל אני חושד שחלק לא מבוטל השתכנע שהמתווה נכון למשק הישראלי והיה צריך להתנגד מהפה אל החוץ.

היחיד שניסה לאתגר את המתווה היה ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג, שבגדול הציע להכיר במונופול הגז ולפקח על מחיריו - דבר שעבד "נהדר" עם חברת החשמל, למשל. זו לא היתה הצעה רצינית, המתווה הפך בלי אלטרנטיבות אחרות לחלופה הרצינית היחידה על השולחן. רק צריך להשלים כבר את מרתון הצפייה בסאגה הזאת, כי זה מאוד מעייף.

מתווה הגז, מה לעשות, כמו שאמר ראש הממשלה בדיון - הוא לא אידיאלי אבל אופטימלי. הוא נוצר ממש ברגע האחרון, לאחר מו"מ מתיש שניהל שר האנרגיה שטייניץ, ובפוטו־פיניש של אופרת הסבון "הפסטיגז" (עונה 6) הוא פשוט הציל את המצב.

אבל זה עוד לא גמור, כמובן. זה יהיה גמור כאשר יזרום גז ממאגר כריש־תנין, ממאגר לוויתן וממאגר תמר. זה יהיה גמור כשיחזרו האסדות לחיפושי גז למים הכלכליים של ישראל. כלומר, אם הכל יעבוד נכון - עוד כמה שנים. אבל בפעם השנייה, מאז חקיקת מסקנות ועדת ששינסקי הראשונה - יש תקווה שהמתווה הזה, שנולד אחרי אי־אילו ניסיונות לא מוצלחים כהפריית מבחנה, כבר יעבור אותנו ונוכל לעסוק בדברים אחרים.

וכך, אחרי סידרה ארוכה של דיונים, שהגיעו אחרי שימוע ציבורי ארוך שבוצע כחלק מהמתווה, שוב קיבלנו שעתיים וחצי שבהן דיברו הח"כים בנושא הזה בוועדת הכלכלה. כבר שבענו מרורים מכל הטיעונים, הליבונים והדיונים האינסופיים. אבל התוצאה, לפחות מהבחינה המשפטית, היא שקיבלנו את המתווה הבדוק בעולם. כל מה שנותר הוא לאחל לעולל לצאת לדרכו לאוויר העולם ולראות אם יעמוד בציפיות העצומות ממנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר