"הצעד הבא נגד ישראל - סימון בנקים"

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), קיימה היום (שני) דיון שעסק בהחלטת האיחוד האירופי לסמן מוצרים מיהודה, שומרון ורמת הגולן. הדיון התקיים לבקשת חבר הכנסת נחמן שי (המחנה הציוני) וחברות הכנסת ענת ברקו (הליכוד), עליזה לביא (יש עתיד) ועאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת).

 

ח"כ שי אמר כי הנושא הוא כלכלי אמנם, אבל בראש ובראשונה הוא מדיני. "הרעיון להפוך אותו לכלכלי הופך אותו לגלוי, אבל עושה לו עוול. הנזק הכלכלי אם ייגרם הוא מזערי. האיחוד האירופי שלח לנו מסר, הם לא התכוונו לטפל במוצרים הישראלים אלא בהתנהגות המדינית של ישראל ובעובדה שישראל לא מקדמת את המו"מ המדיני", אמר. ח"כ לביא מתחה ביקורת על התנהלות הממשלה בהתמודדות עם החרם וכינתה אותה "מסובכת וקלוקלת". לדבריה, "יש יותר מדי משרדי ממשלה שאמורים לטפל בעניין, המדינה מבולבלת והנושא לא מטופל כשאין שר חוץ ואין שר כלכלה". היא הוסיפה כי בנושא זה אין מחלוקת בין האופוזיציה לקואליציה, אך תקפה את הממשלה על כל שאין לה מדיניות ברורה בנושא ה-BDS.

 

בין המשתתפים בדיון היה גם נשיא מכון המחקר NGO Monitor, פרופסור ג'ראלד שטיינברג. פרופ' שטיינברג הדגיש את תפקידם המרכזי של ארגונים לא ממשלתיים (רבים מהם ממומנים על ידי מדינות אירופה) בקידום צעד זה. לפי שטיינברג, "בשביל ארגונים לא-ממשלתיים רבים סימון המוצרים האירופי הוא בברור לא הצעד האחרון – כי אם הראשון. לדוגמא, ארגונים עוצמתיים אלה, שטוענים לקידום זכויות אדם, שמים להם למטרה לא רק בנקים עם סניפים מעבר לקו הירוק, אלא כל בנק שאפילו מספק משכנתא לבית במזרח ירושלים, הגדה המערבית ורמת הגולן... זהו הצעד הבא שכבר נמצא בקנה."

 

מזה שנים, "קואליציה של ארגונים לא-ממשלתיים מובילה את הלוחמה הפוליטית נגד ישראל באמצעים משפטיים וכלכליים", ציין שטיינברג בפני הנוכחים בוועדה. הוא התייחס לדו"ח "סוחרים בשלום" (2012), שבו 22 ארגונים לא-ממשלתיים חזרו על האג'נדה של תנועת ה-BDS וקראו לאיחוד האירופי ולממשלות אירופה לפתוח במתקפה פוליטית על ישראל באמצעות סנקציות כלכליות. מחקר של NGO Monitor הראה שדו"ח זה היה גורם משמעותי בקידום המאמצים באיחוד האירופי לסימון מוצרים.

 

שטיינברג גם הזכיר את הדו"ח (2015) של המועצה האירופית ליחסי חוץ (ECFR), ארגון לא-ממשלתי פוליטי הממומן על ידי האיחוד האירופי וממשלות אירופה. דו"ח זה, שפרסומו תוזמן סמוך להחלטה הסופית על סימון מוצרים, קורא לסנקציות נגד ישויות ישראליות (וגם יחידים) שיש להם פעילויות או קשרים כלכליים עם יישובים ברמת הגולן, מזרח ירושלים והגדה המערבית.

 

פרופסור שטיינברג סיכם כי "בתגובה לאיומים האסטרטגיים הללו, ישראל צריכה להבין את התהליך אשר עומד מאחורי מלחמה כלכלית זו, ועל מפלגות הקואליציה והאופוזיציה לשלב ידיים כדי לבלום את התופעה".

 

מנהלת המחלקה לארגונים אירופאים במשרד החוץ, אביבית בר אילן, אמרה כי המשרד לא הופתע מפרסום ההנחיה וידע גם על מועד פרסומה, טיפול בנושא מתחילתו ולאחרונה ביצע עבודת מטה עם כל הגורמים הרלוונטיים. היא הוסיפה כי מקור ההחלטה עוד ב-2012, ואת הזמן שעבר מאז ועד שיצאה לפועל בחודש שעבר אפשר לזקוף לזכות המשרד. "בדרך היו מהלכים שגרמו להחלטה לא להיות מיושמת באופן מידי", אמרה. היו"ר כבל העיר כי לא השתכנע שמדינת ישראל מבינה את דחיפות הנושא והחשיבות שבהתמודדות איתו ולא שמע מה המדינה עושה בפועל. בר אילן השיבה כי הוקם פורום בין משרדי בהובלת משרד החוץ, בו שותפים נציגי משרד הכלכלה, החקלאות, המל"ל משרד המשפטים וגורמים רלוונטיים נוספים.

 

ח"כ ברקו האשימה כי יש תיירות BDS לישראל, שמגיעה ליצור קונוטציה שלילית לגבי כל מה שקשור במדינה ואפילו חודרת למשקים חקלאיים בצורה בריונית. "אני בעד לסמן 'מיוצר בעזה' כי האמירות האסלאמית בעזה יכולה לייצא רק טרור", אמרה ברקו והוסיפה כי צריך לפתור את הסכסוך אך חרמות לא יובילו לשום מקום. ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) אמרה כי תנועת החרם מקבלת לא מעט עזרה ותמיכה ממנהיגים מהעולם. היא הוסיפה כי היא מתנגדת לסימון בכלל ואמרה: "יש רגעים שקשה להחיל את הצביעות כלפי ישראל".

 

מרכז נושא ה-BDS במשרד לנושאים אסטרטגיים, אשר פרידמן, אמר כי רק אתמול נכנסה מנכ"לית חדשה למשרד וכי רק לאחרונה קיבל המשרד תקציב של 100 מיליון שקל. "אני מקווה שבקרוב מאוד נתחיל לפעול", אמר. לנוכח הדברים אמר היו"ר כבל כי הוא מבקש, בעוד 3 חודשים, דיווח של המשרד על דרכי ההתמודדות. "זה מספיק זמן להכין תוכנית עבודה ולבזבז חלק מהכסף", אמר.

 

ראש המועצה האזורית בקעת הירדן, דוד אלחיאני, אמר כי "הסימון החל עוד ב-2007 באנגליה. האירופאים מצאו פרט טכני כדי לנגח את מדינת ישראל, מאז זה הלך והחמיר". לדבריו, היצואנים הבינו שיש פה אזלת יד מדינית ומצאו פתרונות במציאת שווקים חדשים, כמו רוסיה. "אין אף גוף שמוכן להודות שיש פה חרם. ממשלת ישראל התעלמה מזה. הפקירו אותנו בשטח שנים, מ-2007 ועד היום. עד עכשיו ממשלות ישראל לא לקחה אחריות", אמר. הוא הוסיף כי יש משתפי פעולה ישראלים אנרכיסטים, שמתבססים על בצלם ועל שלום עכשיו ומעבירים מידע לאירופאים. דבריו עוררו סערה, ח"כ יוסף ג'אברין (הרשימה המשותפת) אמר כי החרם הוא לא כל ישראל אלא על המוצרים של המתנחלים בשטחים. ח"כ מיכל רוזין (מרצ) מחתה על הכינוי משתפי פעולה ואמרה כי "הם לא בוגדים הם חושפים את האמת".

 

היו"ר כבל ביקש להרגיע ואמר כי הוועדה כונסה למצוא דרכים להתמודד עם החרמות ולא עם האמירות. ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) ביקש גם הוא להחזיר את הדיון לכיוון הפרקטי. הוא אמר כי צריך לשקול פנייה למנגנון הבוררות של ארגון הסחר הבינ"ל. ח"כ דוד ביטן (הליכוד) אמר כי צריך להיאבק בהחלטה בצורה דיפלומטית ולא משפטית. "זה שהפרלמנט האירופי החליט זה לא אומר שהמדינות יישמו את זה", אמר. הוא הוסיף כי בסוף יהיה סימון של כל המוצרים מישראל, וזו הסכנה. "לכן צריך מאבק משותף של כל הציבור, למעט הרשימה המשותפת שפוגעים בעצמם. יו"ש זה סמל הדו קיום", אמר. ח"כ גאברין העיר: "אצלך כיבוש זה דו קיום". הוא הוסיף כי "בראי של השיח הבינ"ל, ההתנחלויות הן פשע מלחמה. אם זה השיח באירופה ולא בישראל מה הפלא שזו התוצאה. אם זה לא יקדם את פתרון שתי המדינות הצעד הבא יהיה חרם כללי", אמר.

 

נציג משרד הכלכלה, אוהד כהן, טען כי מדובר ביצוא שמסתכם ב-50 מיליון דולר בלבד, מתוך סך כל היצוא מישראל שעומד על 92 מיליארד דולר. אלחיאני אמר בתגובה כי היצוא לאירופה מהבקעה עומד על כ-500 מיליון שקל. היו"ר כבל אמר כי הפער בין הנתונים שהציגו השניים דורש טיפול דחוף, ודרש לקבל נתונים ברורים בעניין.

 

ח"כ רוזין אמרה כי "המשך הכיבוש וההתנחלויות פוגעים באינטרס הציוני והמשכה של ישראל כבית לעם היהודי. הזיקה שאתם עושים בין הצדקת ההתנחלויות למאבק בסימון מוצרים יפגע בישראל. היום האיחוד עושה הבדל ברור בין סימון מההתנחלויות לישראל, אתם לא מוכנים להפרדה כי היא מסכנת את המפעל שלכם ואתם רוצים שיחשבו שמחרימים את כולם. אנחנו דואגים למפעל הציוני וההתנחלויות מחסלות את מדינת ישראל".

 

היו"ר כבל סיכם ואמר כי דעתו לא נוחה מהתמודדות הממשלה עם החרמות. הוא הזכיר כי יזם דיון בנושא לפני מספר חודשים, על רקע פרשת אורנג'-פרטנר. "הסכנה הגדולה שזה מדרון חלקלק שאתה אולי יודע איפה זה מתחיל אבל לעולם לא יודע איפה זה מסתיים. זה מאבק שמתחיל מעבר לקו הירוק אבל מהר מאוד יכול להיות בכל מקום לכן אני קורא לממשלה להתעשת. זה ממשלה 'אלק' לאומית, בלשון העם, והגיע הזמן שתעשה מעשה", אמר.

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו