רוצה לבד

כבר בגיל 4, כשישב על כתפיו של אביו כל הדרך מאתיופיה לסודאן במסע העלייה לישראל במסגרת מבצע משה, לא הפסיק גילי יאלו לשיר. בגיל 9 הוא התקבל ללהקת פרחי ירושלים, בצבא שירת בצוות הווי, ובשנים האחרונות היה חלק מלהקת "זבולון דאב סיסטם" שאיתה הופיע ברחבי העולם.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

עכשיו, כשהוא בן 35, החליט יאלו שהגיע הזמן לאלבום סולו. היום הוא משחרר סינגל ראשון מתוך האלבום, "היילוגה" (באמהרית: "כל המעלות הטובות באדם"), ואת האלבום החדש, בהפקתו של בנו הנדלר, ישיק במופע חגיגי ב־9 בינואר במועדון הפסאז' בתל אביב.

"אחרי הצבא התחלתי להופיע עם הרכבי אירועים", מספר יאלו. "בשלב מסוים נמאס לי, ואז חבר המליץ לי על להקת רגאיי שמחפשת סולן. זה היה ב־2007. הלכתי לאודישן, שרתי בוב מארלי - וככה הצטרפתי ללהקת זבולון דאב סיסטם.

"התחלנו לחרוש את הארץ, הוצאנו אלבום, שקיבל ביקורות מדהימות בארץ ובעולם. ואז, בעבודה על האלבום השני, שמענו שיר באמהרית. אני בדיוק התחלתי לחזור לשורשים, וחשבתי לעצמי 'אולי נבצע את השיר הזה בסגנון רגאיי'. להפתעתנו הקהל עף על זה. אז אמרנו 'אולי נעשה עוד אחד', ובסוף, בלי שנשים לב, הוצאנו אלבום שמשלב מוסיקת רגאיי אתיופית. יצאנו לסיבוב הופעות בארה"ב, בקנדה ובג'מייקה, וכשחזרנו לארץ התחלתי להבין שאני רוצה לעשות פרויקט שלי".

את רוב השירים באלבום יאלו כתב בעצמו. "כתבתי הרבה, גם באנגלית וגם באמהרית, ויש קטעים שחברים כתבו לי. הסינגל הראשון שיוצא הוא שיר מחאה, אבל במובן החיובי. התחלתי לכתוב אותו לפני כמה שנים, אבל רק לאחרונה סיימתי אותו. אז הפזמון, שכתבתי לאחרונה, הרבה יותר חיובי. אני בשלב בחיים שלי שבחרתי להרים את הראש ולדעת שאני הכי טוב. החזרה לשורשים, למוסיקה האתיופית, חיזקה אותי".