מבקר המדינה העביר היום ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לעיונו ולהמשך טיפולו את הדוח שפרסם המבקר בנוגע לביקורת החשבונות של המתמודדים בבחירות המקדימות. ממשרדו של היועץ המשפטי לממשלה נמסר: "דוח המבקר התקבל היום בלשכת היועץ המשפטי לממשלה והוא ייבחן".
בתוך כך, התנועה לאיכות השלטון פנתה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה שיורה למשטרה לפתוח בחקירה פלילית כנגד ח"כ אורן חזן.
התנועה מציינת כי מהדוח על ביקורת החשבונות של המתמודדים בבחירות המקדימות במפלגות השונות, עולה כי חזן, הגיש למבקר המדינה תצהיר לפיו לא היו לו הכנסות והוצאות במסגרת מערכת הבחירות, למעט תשלום דמי רישום למפלגה בסך 7,000 ש"ח ששולמו מהונו האישי. יחד עם זאת, מציין המבקר כי בבדיקה שערך המשרד נמצא כי לחה"כ חזן היו הוצאות נוספות הכרוכות בניהול מערכת הבחירות עליהן לא דיווח למבקר, ואשר בגינן לא ניתן היה לערוך ביקורת על חשבונות המועמד, לא ניתן היה לבחון את סך ההכנסות וההוצאות, וחמור מכל, לא היה ניתן לבחון את מקורן וחוקיותן של התרומות שקיבל ששימשו למימון הוצאות הבחירות.
התנועה מדגישה בפנייתה כי "מעבר לחומרתה של עבירת מסירת תצהיר השקר בפני עצמה, הפסיקה הכירה בעבר בעבירה של מסירת תצהיר שקרי כעבירת מתן עדות שקר, ואף נקבע כי באשר עבירה זאת נעשית על ידי נבחר ציבור, נושאת עמה עבירה זו קלון. יתרה מכך, עדות שקר זאת, ככל אכן תוכח, נושאת חומרה יתרה בצידה לנוכח העובדה כי הפרטים אשר הוסתרו ממבקר המדינה מנעו ממנו לבצע ביקורתו כראוי, ומנעו ממנו, בין היתר, לפקח על טיבן של התרומות שקיבל חה"כ חזן בבחירות המקדמות וכן לבחון את מקורן וחוקיותן של התרומות שקיבל ששימשו למימון הוצאות הבחירות."
חזן טען: "לא הייתי מודע לחובת הדיווח"
דו"ח מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, מעלה חשד כי השר חיים כץ וח"כ אורן חזן עברו לכאורה עבירות פליליות בהתנהלותם בפריימריז בליכוד.
מבקר המדינה פרסם שני דוחות ביקורת בנושא מימון הבחירות המקדימות, הפריימריז, שבדקו את ההתנהלות הכספית הקשורה למפלגות הליכוד, המחנה הציוני, הבית היהודי ומרצ. המבקר הדגיש כי הדו"ח כולו עובר לידי היועץ המשפטי לממשלה, והוא שיבחן את היבטיו המשפטיים ובמידת הצורך יחליט אם תוגש המלצה לפתוח בחקירה נגד מי מהמבוקרים שנמצאו אשמים לכאורה בעבירות פליליות.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
המבקר קבע כי חזן, שהושעה מוקדם יותר היום על ידי ועדת האתיקה של הכנסת מכל פעילות במליאה למשך חודש, הגיש תצהיר שקרי, לפיו במקרה אחד ובמקרה אחר נדחתה טענה שלו כי לא ידע על כך שאחרים מימנו עבורו הוצאות ובכך ביצע לכאורה עבירה פלילית שהדין עליה הוא שלוש שנות מאסר.
על פי המבקר, חזן אמר כי לא היו לו הכנסות והוצאות במסגרת מערכת הבחירות, למעט תשלום דמי רישום למפלגה בסך 7,000 שקלים ששולמו מהונו האישי. אלא שנמצא כי היו לו הוצאות הכרוכות בניהול מערכת הבחירות עליהן לא דיווח למבקר המדינה.
בהעדר דיווח, לא ניתן היה לערוך ביקורת על חשבונות המועמד ולא ניתן היה לבחון את סך ההכנסות וההוצאות ואת מקורן וחוקיותן של התרומות.
חזן טען כי לא היה מודע לחובה לדווח על הוצאות שהוציאו עבורו אחרים, אולם על כך כתב המבקר כי "הטענה לא נתקבלה ומבקר המדינה מוצא לנכון להדגיש, כי המוסר ביודעין תצהיר שקר לפני מי שהוסמך לקבל את התצהיר, דינו מאסר שלוש שנים. הגשת תצהיר שאינו אמת, כדרך שעשה המועמד, היא איפוא גם עבירה פלילית על כל המשתמע מכך".
בנוסף, המבקר קנס את ח"כ חזן בסכום של 5,000 שקלים, קנס פרופורציונלי לגובה ההוצאה. משרד המבקר מעריך שחזן הוציא כ-25 אלף שקלים בפריימריז שלו בליכוד.
חזן מסר בתגובה כי "כח"כ צעיר וחדש, שזו לו מערכת הבחירות הראשונה, אליה הצטרפתי ברגע האחרון, בכוונתי ללמוד את הדו"ח ולתקן את הדרוש".
"בנט הוציא סכום חריג על התמודדות בפרימרייז"
דו"ח המבקר מוצא פגמים גם בהתנהלותו של שר החינוך נפתלי בנט, אותו קנס המבקר בסכום של 30 אלף שקלים, לאחר שהוצאותיו חרגו מתקרת ההוצאות שקבע חוק וההכנסות חרגו מהאיסורים והמגבלות הקבועים חוק.
בנט לא צרף אסמכתאות בגין שירותים שקיבל במסגרת מערכת הבחירות, ועל כן לא ניתן לקבוע אם הסכום שציין בדוח שהגיש שיקף נכונה את התמורה הראויה בגין שירותים אלה, ואם השירותים האמורים קשורים למערכת הבחירות.
המבקר קבע כי בנט לא קיים הפרדה בין ההוצאות בבחירות המקדימות לבין מימון הבחירות לכנסת, ובכך ביצע הפרה של הוראות החוק וההנחיות הרלוונטיות וכי מעשיו מנוגדים לתכלית החקיקה ועלולים ליצור פגיעה של ממש בעקרון השוויון בין המפלגות.
השר בנט. קנס של 30 אלף שקלים // צילום: דודי וקנין
בנט אמר כי הוציא 1.2 מיליון שקלים על הפריימריז שלו וכי הסכומים פנו לקהל יעד רחב ולאו דווקא לחברי המפלגה. לדבריו, המהלך נדרש על מנת לקדם את דמותו ותדמיתו וכן למנוע התמודדות של מועמדים נוספים לתפקיד בבחירות המקדימות.
המבקר קובע כי הדבר פסול, אך מציין כי אין חולק על כך כי מסע הפרסום של השר בנט כמועמד בבחירות המקדימות שימש גם את המפלגה, כחלק מהתעמולה שלה בבחירות לכנסת. מסע הפרסום, שרובו המכריע מומן מכספי תורמים מחו"ל, נהגה מראש כך שיוכל לשמש הן את מערכת הבחירות של המועמד והן את מערכת הבחירות של המפלגה לכנסת.
מלשכת השר בנט נמסר בתגובה כי "השר ילמד את הדו"ח בכובד ראש עם שובו ממסע ההסברה בחו״ל ויתקן את כל אשר טעון תיקון כדי שהדברים לא יישנו".
"שימוש במשאבי התעשייה האווירית לצורך הבחירות המקדימות"
בדו"ח מופיעה ביקורת חריפה על עוד שני שרים מהליכוד: שר הרווחה חיים כץ ושרת התרבות והספורט מירי רגב.
הדו"ח מעלה כי השר כץ ביצע שימוש במשאבי התעשייה האווירית, שם שימש כיו"ר וועד העובדים, לצורך הבחירות המקדימות ולמרות שהוזהר מראש שלא לעשות כן. הנחיית מנהל רשות החברות הממשלתיות בעניין, כלל לא נמסרה לעובדי התעשייה האווירית או למנהליה.
ביום הבחירות המקדימות בליכוד ביקרו עובדי משרד מבקר המדינה בקלפיות השונות, וגילו כי בחלק מהקלפיות, ובייחוד בקלפיות האזוריות האמורות, נצפו מצביעים רבים שהם עובדי התעשייה האווירית. מהתצפיות, וכן משיחות שקיימו עובדי משרד מבקר המדינה עם חלק ממצביעים אלה, עולה כי הגעתם לקלפיות ממקום עבודתם היתה מתוזמנת, וכי הסעתם לקלפיות והחזרתם לעבודתם באמצעות כלי הרכב האמורים הוסדרו מראש.
על פי הדו"ח נצפו עובדים מגיעים לקלפיות בכלי רכב המוצמדים לעובדי החברה, כאשר ההגעה לקלפיות היתה בכל פעם בקבוצות קטנות של 10-5 עובדים.
השר כץ. הגעת עובדים מתוזמנת להצבעה // צילום: ליאור מזרחי
מבקר המדינה קורא "להחיל אחריות פלילית גם על מי שהיה מופקד על נכסי ציבור שבהם נעשה שימוש פסול בבחירות מקדימות, בדומה לנקבע לגבי הבחירות לכנסת והבחירות לרשויות המקומיות".
השר חיים כץ הגיב באמצעות מקורביו, שאמרו כי "לצערנו, אורי יוגב, מנהל רשות החברות הממשלתיות המושחת, הצליח להשפיע ולתפור דו"ח שקרי למבקר המדינה".
בביקורת על השרה רגב והתנהלותה בפריימריז, החליט המבקר להסתפק באזהרה בלבד ולא להטיל עליה סנקציה כספית.
השרה רגב. "מקבלת ההערות" // צילום: דודי וקנין
בפרק "תרומות בשווה כסף", נאמר באשר לרגב כי מדובר בסוגיה עקרונית - קבלת מוצרים ושירותים לצורך מערכת הבחירות, כך שלא ניתן לקיים פיקוח על ערכה של התרומה ועל זהות התורם ולא ניתן לקבוע את חוקיותה.
השרה רגב דיווחה על תרומות בשווה כסף בסכומים ניכרים, המהווים כ-20% מסך הכנסותיה, בגין מוצרים ושירותים אותם קיבלה ואשר מומנו ישירות על ידי תורמים מכספם. אמנם במסגרת הדו"ח הכספי של רגב ניתן גילוי לעצם קיומן של תרומות בשווה כסף ונרשמו הוצאות כנגד תרומות אלה, אך מהאסמכתאות שצורפו לא ניתן לבחון אם התרומות עמדו בגבולות שנקבעו בחוק, לרבות מבחינת מקורן ושווין.
בהמשך להערות הביקורת, הציגה רגב תיעוד נוסף, ממנו ניתן היה בחלק מהמקרים ללמוד על שווי התרומות ועל זהות התורמים ולאמת את חוקיותן.
מהשרה רגב נמסר בתגובה כי "כפי שמצוין בדו"ח - השרה רגב ניהלה את חשבונותיה לפי הוראות החוק והנחיות מבקר המדינה. השרה מקבלת את ההערות המבקר, מכבדת את עבודת הביקורת ותמשיך לפעול על פי הוראות מבקר המדינה, נהלי המנהל התקין ובשקיפות מלאה".
ח"כים אחרים שקיבלו קנסות בעקבות דוחות כספיים לא תקינים הם אבי וורצמן, ניסן סלומיאנסקי, ז'קי לוי, גילה גמליאל, אראל מרגלית ואיילת ורבין נחמיאס. בנוסף, על משה פייגלין הוטל קנס בסך עשרת אלפים שקלים, לאחר שהוצאות מערכות הבחירות המקדימות שלו הסתכמו ביותר ממיליון שקלים והגירעון שלו הגיע ליותר מ-400 אלף שקלים.
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, אמרה כי "מה שמונח כאן על הכף זה אמון הציבור במשרתי הציבור שלו. הדו"ח שיפורסם היום הוא חמור ביותר ומצביע על כשל מערכתי, אישי ופגיעה קשה ביושרה הציבורית. מדובר בהתנהלות כספית לא תקינה, דיווח לקוי של נתונים למבקר המדינה וניסיונות טיוח של התנהלות בעייתית בתהליך הפריימריז. אלו ממצאים קשים מאוד שמעידים על שחיתות פוליטית ואולי אף פלילית. הדו"ח הזה מסמל יותר מכל את התפוררות ערכי היושרה, השקיפות והמנהל התקין במפלגות שבהן נערכים פריימריז ועל כן, אני קוראת ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה עניינית בהתאם להמלצות מבקר המדינה ולמצות את החקירה באופן המהיר והיסודי ביותר".
המבקר שב וקורא לבחון את נושא התרומות מחו"ל
המבקר מעלה שוב את סוגית התרומות מאנשים מחו"ל כביעה שיש לתת לה התייחסות. המבקר מציין כי "התקבלו תרומות מחו"ל בסך של כ-4 מיליון ש"ח, שהם כ-23% מסך ההכנסות הכולל של המועמדים. מטבע הדברים, קיים קושי אינהרנטי בזיהוי התורמים ומקור התרומות כאשר עסקינן בתרומות מחו"ל.
משל, בחשבונותיהם של שני מועמדים נרשמו תרומות שהתקבלו מתורם אמריקאי, ואולם השיקים שבאמצעותם התקבלו התרומות היו רשומים על שם התורם וכן על שם תאגיד."
המבקר קובע כי קיים קושי לעמוד את הזיקה לישראל מכל תורם ולקבוע מה השפעתו על הזירה הפוליטית בישראל.
מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא. דו"ח חריף // צילום: דודי וקנין
מעמדם של העוזרים הפוליטים בזמן בחירות צריך להיבחן
השופט שפירא כותב בדו"ח על הסוגייה: "לרשותם של שרים וסגני שרים המתמודדים בבחירות המקדימות עומדים עוזריהם הפוליטיים, אשר ספק אם תפקידם כלל מלכתחילה מתן סיוע בעניין זה. מכל מקום, אי הכללת שווי פעילותם של אותם עוזרים בחשבונותיהם של השרים וסגני השרים פוגעת בייחוד באפשרות לבחון את עמידתם של אלה בתקרת ההכנסות וההוצאות המותרת בחוק. כמו כן פוגעת אי-ההכללה בעקרון השוויון, מאחר שמועמדים אחרים שאין להם עוזרים פוליטיים צריכים לרכוש בכסף את השירותים, דוגמת ניהול מטה הבחירות, שקיבלו שרים וסגני שרים מעוזריהם הפוליטיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו