מאסר למחבלים שתכננו לרצוח שוטרים בהר הבית

בית המשפט המחוזי בירושלים, בראשות סגן הנשיא השופט יעקב צבן, גזר היום עונשי מאסר כבדים על חברי חוליית מחבלים תושבי מזרח ירושלים, אשר תכננו לירות ולרצוח שוטרים ומבקרים יהודים בהר הבית וכן לחטוף יהודי ולרצוח אותו לשם השגת נשקו בכדי להשתמש בו בפיגוע ירי.

בית המשפט גזר על גלאל קוטוב, 13 שנות מאסר בפועל, מוחמד שאער נידון לארבע וחצי שנות מאסר ואחמד בזלמית נידון לשלוש וחצי שנות מאסר.

בכתב האישום, נטען בין היתר, כי "בתחילת חודש מרץ 2013, קשרו שניים מהנאשמים, מוחמד שאער וגלאל קוטוב, קשר לחטוף יהודי ולרוצחו לשם השגת נשקו. הם החליטו כי ייקחו אדם יהודי טרמפ, יחטפו ממנו את נשקו וירצחו אותו. הם יצאו ברכב לכיוון שכונת פסגת זאב, כאשר אחד מהם נושא נשק, ואספו מתחנת אוטובוס לפני מחסום חיזמה יהודי אשר ביקש להגיע ליישוב אדם. במהלך הנסיעה, ולאחר שנוכחו כי הנוסע שאספו אינו נושא נשק, הורידו אותו הנאשמים בכיכר בכניסה ליישוב אדם. הם לא אמרו נואש ולמחרת נסעו בשני כלי רכב לתחנת האוטובוס אשר נמצאת לפני מחסום חיזמה, במטרה להעלות נוסעים לרכבו של אחד מהם, אולם העומדים בתחנת האוטובוס סרבו לעלות לרכבו. לאחר מכן נסעו הנאשמים לחפש נוסעים בתחנת אוטובוס הסמוכה ליציאה מירושלים לכיוון מעלה אדומים, אולם בתחנה לא היה אף אדם."

בית המשפט קבע כי שלושת הנאשמים "הצטרפו בחודשים פברואר-מארס 2013 לחוליה בראשותו של נור חמדאן, אשר שמה לה למטרה לפגוע ביהודים המגיעים להתפלל בהר הבית ולפגוע בכוחות משטרה או חיילים המוצבים שם ולבצע פיגועים. חברי החוליה קיימו 10-15 פגישות וקשרו קשר לבצע מעשים שונים בכוונה לסייע לאויב במלחמתו בישראל; בפגישות אלו, רקמו חברי החוליה תכניות למעשי טרור והוציאו לפועל חלק מהן. המדובר בפעולות בעלות אופי צבאי הכרוכות בהשגת נשק, ביצוע ירי והכנת מטענים".

בית המשפט הדגיש כי "פעולותיה של החוליה הינם חלק מהטרור עמו מתמודדת מדינת ישראל יום ביומו, טרור הגובה חיי אדם ומפר את שגרת יומם של רבים. חברי החוליה תכננו להרחיב החוליה ופעילותה, נפגשו, הגו ותכנונו תוכניות טרור ואף יצאו לבצען, כאשר המטרה העיקרית להשיג נשק ולו במחיר רצח".

התובע במשפט, עו"ד אורי קורב הדגיש כי "הנאשמים הורשעו בעבירות נגד בטחון המדינה שתכליתן איננה להפיק רווח אישי כי אם לחתור תחת יסודות המדינה, וחברה מתוקנת אינה יכולה להסכין למעשים אלו. המחוקק העמיד עונש מיתה בצדן של העבירות וראה בהתארגנות של מחבלים קשירת קשר. חומרת המעשים והמניע האידיאולוגי שביסודן מחייבים ליתן בכורה לשיקולי ההרתעה, היחיד והרבים".

התובע ציין עוד כי העובדה שהנאשמים הם תושבי מזרח ירושלים "רק מעצימה את אלמנט הבגידה הטמון במעשיהם. הטרור הפך מכת מדינה. המצב השורר ברחובות ורוח התקופה מחייבים החמרה בענישה בעבירות אידיאולוגיות".