ממלכת אי הוודאות

1. אחרי שנתיים בעמדת המאמן הראשי, הפיטורים של אלעד חסין אתמול מהפועל חולון, כנראה לטובת דן שמיר שצפוי לחזור לקדנציה שנייה בקבוצה, העלו את מספר המאמנים המפוטרים לחמישה מתוך 12 - 41.6 אחוזים, נתון מרשים לו היה מדובר בקליעות לשלוש.

חסין הצטרף אל גיא גודס, עודד קטש, אריק שיבק ונדב זילברשטיין, ואם נוסיף אליהם עוד ארבעה זרים זה היה יכול להיות סגל מרכז טבלה בליגה. בשנים האחרונות היה נדמה שהנהלות הקבוצות התבגרו, שיפרו את הבנתן המקצועית והפנימו שהצלחה של קבוצה ועבודה של מאמן נמדדות לאורך זמן. הפיטורים ההמוניים, למרות ואולי משום שהמאמנים עבדו במועדונים לאורך תקופה, היו לא רק עונש תעסוקתי על טעויות קריטיות בבניית הקבוצה, אלא גם תשלום על משקעים מעונות קודמות ועל חוסר היכולת ליצור אווירה מנצחת, למרות הפגמים הברורים בסגל, שאליהם נוספו פציעות של שחקני מפתח.

לפעמים אפשר לרמות עם סגל לא איכותי, אבל האמת סופה להתגלות. הוגן זה לא, מציאותי זה כן. הפעם זרים לא הוחלפו כדי שהמאמן יוכל לשנות קונספציה תוך כדי תנועה ולשפר עמדות מסוימות כששחקנים שנראו באוגוסט כמו גניבה התבררו באוקטובר כשודדים. ההנהלות דרשו מהמאמנים לאכול את הדייסה שבישלו, בבית.

2. אבל נדמה שמחמשת המקרים, הפיטורים של נדב זילברשטיין מנס ציונה גרמו לתחושה חמוצה. דווקא משום שבשבע השנים האחרונות הניהול בנס ציונה הוכיח שהוא עשוי מחומרים אחרים, והדרך הארוכה שבה הלכו עם זילברשטיין היתה מודל לחיקוי עבור מועדון שבונה את עצמו לרמות הגבוהות: נשאר שפוי לאחר העפלה, מצליח לחבר קהילה ולייצר איכות.

לא מעט סימנים הראו שתחושת המיצוי החלה בסוף העונה שעברה, אם לא מוקדם יותר, ואולי זה היה נכון להיפרד כבר אז ולא אחרי שמונה מחזורים. אבל גם כאן האופטימיות של הקיץ סינוורה מאמנים והנהלות.

3. איזה מקצוע זה, המאמן, המגיע בשני מצבים - אלה שפוטרו ואלה שעדיין לא פוטרו. בסיום סידרת גמר האן.בי.אי, לאחר שהפסיד לכישופיה של גולדן סטייט, בחר דיוויד בלאט להוריד את הכובע המעוטר שלו בפני כל מאמני הכדורסל שנמצאים שם בחוץ. תשוש ומרוט עצבים, מתוח עד קצה יכולותיו בהתמודדותו מול סיוט המאמנים לברון ג'יימס, ומאלתר סגל פצוע וכואב, בחר בלאט להודות לכל מי שיש לו אומץ, כן, אומץ, לעמוד על הקווים.

אם ייעשה ניתוח אישיות של מאמני כדורסל, תתגלה נטייה חזקה לשליטה. קונטרול פריקים, הרוצים לשלוט החל בלחץ האוויר בכדור, דרך סוג הגרביים שגורבים השחקנים ועד לפרטי טקטיקה איזוטריים. והנה דווקא הם בוחרים מקצוע שבו הם תלויים ביכולות של אחרים, במצבי רוח, בכתם זיעה על הפרקט או בסכין שפותחת בקבוק שמפניה, כמו זו שפצעה את ניב ברקוביץ'. ואז, גם בהולכם הביתה, ימשיכו לנסות וליצור שלמות במשחק לא מושלם.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות