יואב והאסיפה מרעידים את מיתר הגעגוע לשנות ה-80

תוכן בשיתוף מסחרי

יואב אסיף הוא כותב, מלחין ומפיק מוזיקלי ואולי מוכר יותר כקלידן של יהודה פוליקר בחמש השנים האחרונות אך בחדר העבודה האינטימי שלו הוא נראה יותר כמו ילד בעל עיניים בורקות, במיוחד כשהוא מדבר על הצעצועים המוזיקליים המאוד מיוחדים והלא-שגרתיים שלו. “בשבילי הם שותפים ליצירה” הוא אומר.

בימים אלה הוא יוצא בפרויקט מוזיקלי מעניין מאוד – “יואב והאסיפה” – שבו הוא משלב אמנים שונים בשירים שכתב, הלחין והפיק, כשהכל קורץ סגנונית לשנות השמונים.

למה שנות השמונים, ומה זו האסיפה?

“האסיפה זה בעצם הרבה דברים”, אומר יואב, “השירים שאספתי, האמנים והחברים שמלווים אותי בפרויקט הזה ואולי גםהסינתיסייזריםשבאמצעותם אני יוצר את המוזיקה שלי בפרויקט. בחינוך המוזיקלי שלי אני דווקא בא מהמקום של מוזיקה קלאסית. למדתי פסנתר בקונסרבטוריון ועד היום גם הספקתי להכין לא מעט תיזמורים לכלי קשת אבל משהו בי מאוד חשק בפרויקט הזה, שהוא בעצם פרויקט ראשון משלי, לבוא מנקודת ההתחלה שעבורי נמצאת בעשור הקסום ההוא, בשנות השמונים ובצלילים שספגתי בילדותי”.

“מי שזוכר ועבר בעצמו את שנות השמונים יודע שלמרות העובדה שמרבית הצלילים שהופקו אז היו בעצם מסונתזים, התוצאה הסופית הייתה כמעט תמיד מאוד מועשרת, חמה ומרגשת. זו בדיוק המטרה שלי בפרויקט הזה – ליצור מוזיקה כמו שפעם יצרו אותה, עד כמה שניתן, עם אותם אינסטרומנטים וכמה שפחות כלי נגינה מודרניים או תוכנות מחשב”.

“כבר בשיר הראשון, “לא מפחד”, בביצועם של מני בגר וחיה סמיר המופלאים, 99% מהערוצים הוקלטו מתוך הברזלים ממש וכל החברים מהתחום מפרגנים ומעריכים את הסאונד הזה. נדמה לי שזה אפילו חצה את מעגל החברים. שבועיים בלבד מאז שהשיר יצא וכבר היו לו מעל5,000 צפיות ביוטיוב וגם קרוב ל – 4,500 לייקים בדףהפרויקט שבפייסבוק. היו גם השמעות ברשת ג’ ובתחנות איזוריות, כתבות במקומונים, אירוח בערוץ 24 – ממש לא חשבתי שזה יעשה כזה באזז כל כך מהר. מבחינתי, זה היה חלום אישי ולא ידעתי כל כך למה לצפות אבל אין שמח ממני שהתגובה בציבור הייתה ממש מפרגנת ואוהדת, כנראה שהרבה אנשים מחוברים בסופו של דבר לשנות השמונים !”.

תוכן בשיתוף מסחרי