הפיגועים בצרפת הם דבר נורא, אני מקווה שמדובר בקריאת השקפה לצרפת אבל אני מסופק. במשך השנים האחרונות אירופה בכלל וצרפת בפרט התרחקה מתפיסתנו לטרור ולראייתנו את הגי'האד.
מגישה: ליטל שמש, צילום: רועי קסטרו, ארכיון: רויטרס, מאפרת: רונה בן עזרא
לפי הצרפתים, ניתן להגיע להישגים באמצעות דיפלומטיה, שיחות ודיבורים אך התופעה של דעאש מאיימת לנפץ את הגישה הפסטורלית הזו. לפתע יש מולם ארגון טרור שהרג ואלימות הם חלק מהמהות שלו. הוא לא מסתיר את דעותיו, הוא גם מיישם אותם ואף מאיים על וושינגטון, לנדון ואולי ירושלים. הפיגוע הבא יכול להתרחש בכל מקום. היום ברור לכולם שדעאש הוא לא רק בסוריה אלא גם באירופה.
לא ניתן יותר לחלק את הטרור ולהתייחס אליו כטוב ורע. הטרור הוא רע ויש להילחם בו. אין טרור שאפשר להבין אותו. טרור הוא טרור והשאלה מתי צרפת ואירופה יתעוררו.
בצרפת דרוש שינוי מהותי. המודיעין הצרפתי נחשב לטוב ביותר אך לפי החוק הצרפתי למשל אסור להאזין לאנשים לכן לא ניתן לעקוב אחר טרוריסטים.
צרפת גם צריכה להשתחרר מהתייחסותה לסכסוך הישראלי פלשתיני. לא יכול להיות שהרפובליקה תהיה עסוקה בהצעות נגד ישראל באו"ם וסימון מוצרי ההתנחלויות כאילו אלו דברים ברומו של עולם ומתחת לאף שלה יתרחשו פיגועי זוועה כאלה. הסכסוך הישראלי פלשתיני יכול להיות חשוב, אבל מבחינת צרפת צריך להיות סדר עדיפויות אחר.
צריך לתת גם את הדין למחדל המודיעיני. שישה פיגועים שבוצעו כמעט סימולטנית, אותו חומר נפץ ושלוש חוליות. לא יכול להיות שהדבר לא נעשה ללא סיוע מקומי. לכן מדובר במחדל מודיעיני.
נשיא צרפת אמר שהוא רוצה להילחם בדעאש השאלה היא איך הוא מתכוון לעשות את זה. צרפת לבדה לא יכולה להילחם לבדה. זה חייב להיות מאמץ קולקטיבי. לאחר הפצצות אוויריות של שנתיים, הארגון הולך ומתחזק, הולך ומתרחב. למרות התערבות הרוסים, אירן, חיזבאללה והפצצות הקואליציה הוא הצליח לבצע את הפיגועים בבירות, בצרפת ולהפיל את המטוס הסורי בסיני. מדובר בארגון שמסוגל לבצע מספר פיגועים איכותיים במקביל ובמדינות שונות ומרוחקות לכן אי אפשר להתעלם ממנו יותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו