עיירה לגרמנים בלבד

פחות ממאה קילומטרים מהעיר ניו יורק, שוכנת לה עיירה קטנה בשם יאפנק, בת לא יותר מ-6,000 תושבים. במבט ראשון, נראה כי העיירה הקטנה לא שונה מכל שאר העיירות הקטנות והמבודדות בארצות הברית – רחובות שקטים ומטופחים, מספר חנויות, דואר ומשרד שריף. אך אם המבקרים במקום יתעמקו בפסיפס האנושי המרכיב את העיר, יבחינו בפרט חריג, לפחות יחסית למרקם האנושי בארה"ב. ביאפנק, כל התושבים הם צאצאי מהגרים גרמנים, ואם תרצו לעבור לגור בעיר הזאת, תצטרכו להוכיח שאתם ממוצא גרמני. אם תנאי הסף האלו גורמים לכם לחשוב שמדובר ביישוב גזעני, אין לכם מושג כמה אתם צודקים.

בשנות ה-30 של המאה הקודמת, עיטרו את קירות הבתים של יאפנק צלבי קרס. תמונות ישנות מהעיירה הקטנה עשויות לתעתע: נוער-היטלראי, מצעדים של תושבים במדי אס.אס, דגלים של המפלגה הנאצית ונאומים ברוח האידיאולוגיה הגזענית. רבים מהתושבים הם בני דור שלישי ורביעי, וכשהם נשאלים אודות עברם, הם מתייחסים לכך יותר כאל קוריוז מאשר כאל תקופה חשוכה בתולדות היישוב הקטן.

מצעד של חברי המפלגה הנאצית ב-1937 ברחובות יאפנק // צילום: אינסטגרם

מי שהעלה לאחרונה לכותרות את העיירה המנומנמת הם הזוג קניר, שקנו שם בית בשנת 1998. כתנאי לקבלתם, הם התבקשו להוכיח את מוצאם הגרמני. נציג "הליגה להתיישבות הגרמנית-אמריקנית" אפילו התלווה אליהם עד לבית אמו של פיליפ קניר, אב המשפחה, בברלין על מנת לעמוד על טיב מוצאם של השניים. בשנת 2006 החליטו למכור את ביתם, אך עד היום לא הצליחו בכך. הסיבה לכך היא שחוקי המקום אוסרים על הצבת שלט "למכירה" או פרסום מודעה קטנה בעיתון מלבד בכלי התקשורת הרשמיים של "הליגה להתיישבות". כמובן שהקונה שיחליף אותם חייב להיות גם הוא צאצא למהגרים גרמנים, ולהוכיח את זה. פאולה קניר מספרת: "אנחנו מעוניינים לעבור מכאן, כיוון שלחברים השחורים של הבנים שלנו אסור לבקר כאן".

אם כיום מנסים התושבים הוותיקים יותר להצניע את העבר הנאצי של העיירה, הרי שבשנות ה-30, המקום סבל מדימוי שלילי בהרבה. עשרות אלפי מהגרים גרמנים היו נוהגים להתאסף במקום, וילדיהם היו נופשים במחנות קיץ של הנוער-ההיטלראי, זהה לתנועת הנוער הגזענית שהקים היטלר בגרמניה הנאצית בראשית שלטונו. למרות שהממשל האמריקני הורה לשנות את שמם של הרחובות בעיירה, ולמחוק את שלטי הרחובות עליהם היו כתובים שמותיהם של "גיבורי" התנועה הנאצית כגון "היטלר", "גבלס" וכו', את המנטליות של המקום לא ניתן למחוק בקלות. למרות שבכירים ב"ליגה להתיישבות גרמנית-אמריקנית" לא מכחישים את עברה הנאצי של המקום, הם טוענים כי כיום, "טהרת הגזע" אינה תנאי קבלה, ולראייה הם מציינים כי רבים מבני הזוג של הדור הצעיר הם "איטלקים, היספאנים או יהודים".