"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בגלל הצ'ארם של בראדלי קופר

"משחק באש", ארה"ב 2015

,עודכן
קופר ב"משחק באש" // קופר ב"משחק באש"

בראדלי קופר ממשיך לבסס את מעמדו כלידינג מן ב"משחק באש" - דרמה קולינרית שבה הוא מגלם שף ארוגנטי עם חיבה להרס עצמי, הפותח מסעדה חדשה בלונדון בתקווה לשקם את מעמדו ולזכות בכוכב מישלן שלישי.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

הצ'ארם של קופר - שממנו היה אפשר ליהנות בסרטים דוגמת "ללא גבולות", "צוות לעניין" ו"אמריקן האסל" - עובד כאן שעות נוספות, ולמעשה הוא הסיבה העיקרית לצפות בסרט. השחקן תכול העיניים, שהפליא לגלם את הגיבור המופנם ב"צלף אמריקאי" של קלינט איסטווד בשנה שעברה, דווקא הצטיין תמיד בתפקידים שדרשו ממנו להיות יהיר ומלא בעצמו, וכך גם הפעם.

קופר מתעצבן, צורח, שובר צלחות, מתנהג כמו פרימדונה, לובש מעיל עור, רוכב על אופנוע בלי קסדה ומקבל כמה וכמה הזדמנויות להזכיר לכולם שהוא גם יודע לדבר צרפתית. התלאות שניצבות בפני הדמות שלו - אופי מחורבן, נטייה להתמכרות, חובות כבדים, לב שבור - אינן מקוריות או מעניינות במיוחד, אך הוא צולח אותן במהירות יחסית ובמידה לא מבוטלת של חן.

מי שמסייעים לו במשימתו הם לא מעט שחקנים מוכרים דוגמת עומר סיי ("מחוברים לחיים") בתור הסו שף שלו, דניאל ברוהל ("Rush") בתור מנהל המסעדה החדשה, אומה תורמן בתור מבקרת מסעדות קשוחה (ולסבית), ואמה תומפסון בתור הפסיכולוגית האמהית שגורמת לקופר להבין שיש לו בעיה. עם זאת, מי שללא ספק גונבת את ההצגה היא סיינה מילר, נערת הזוהר לשעבר שכבר הופיעה לצד קופר ב"צלף אמריקאי". כאן, בתור אם חד־הורית קשת יום שעושה נפלאות במטבח (ושנאלצת לספוג את עלבונותיו של קופר עד שהוא כמובן מתאהב בה), היא ממשיכה להפתיע ולהוכיח את יכולותיה הזיקיתיות.

את התסריט של "משחק באש" כתב סטיבן נייט הבריטי ("סימנים של כבוד", "לוק"), ואף שהוא כבר תרם את כישרונו לסרטים טובים יותר, יש משהו חסכוני וקצת אירופי בדרך הלא טרחנית שבה הוא מגולל את המעשייה. ג'ון וולס, שביים, מנסה לאזן בין פורנו אוכל לבין דרמה במשקל נוצה. בגדול, הוא מצליח.

המנות הפלצניות שמוצגות על המסך אולי נראות פחות טעימות מהסנדוויצ'ים הקובניים נוטפי החמאה שכיכבו ב"שף" מהשנה שעברה, אך קופר הרבה יותר סימפטי מג'ון פאברו (שכתב, ביים וכיכב ב"שף"). ובניגוד ל"שף", "משחק באש" גם לא מסתבך ומסתרבל סביב עצמו בדרך אל מוסר ההשכל המגוחך. באנו, ראינו, הלכנו לאכול משהו. בכל זאת, כמו כל סרט אוכל שמכבד את עצמו, גם הסרט הזה בעיקר יעשה אתכם רעבים.

ציון: 6

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר