הפסד שני למכבי ת"א ביורוליג

1. מעל ל־15 שנה לא פתחה מכבי ת"א את העונה האירופית ב־2:0. עד היום. האמת, ה-93:82 למלאגה ביד אליהו לא ממש הפתיע. בשבוע שעבר במוסקבה, במשחק שבו טבעי היה שתפסיד, הראו הצהובים למה תהיה חשופה במצבה גם לקבוצות פחות טובות מצסק"א. כבר אחרי שבועיים הקבוצה בלחץ עצום. הפתיחה הזאת מסבכת בעיקר את המאמן גיא גודס: הפסדים הפועל ירושלים וססארי בשבוע הבא - והוא עלול לשלם בכיסאו.

בהיעדרו של בראיין רנדל ואחרי שסבל במוסקבה עם הרכבים של שני גבוהים, גיא גודס היה חייב להציב את דווין סמית' בעמדה 4. את הנוסחה הזו שומרים למצבים מסוימים, אבל במציאות הנוכחית זה היה הכרח. הדבר גורם לבעיות רבות, צורך באילתורים ובעיות בהגנה. הערב מלאגה רשמה 15 ריבאונדים בהתקפה וסמית' היה חסר בהגנה על שחקני החוץ כמו מינדאוגאס קוזמינסקאס.

2. עד שאייק אופוואיבו יוכיח אחרת ועד שרנדל יחלים, טרבור אמבקווה הוא שחקן הפנים היחיד שעליו גודס סומך. ויטור פבראני כלל לא שותף הערב וארינזה אונואקו רק פתח במשחק ובהמשך סיפק קצת מנוחה לאמבקווה אבל לא תרם. אמבקווה שיחק 33 דקות ועשה עבודה טובה מאוד, אבל ניתן להפעיל אותו רק כשהוא מתגלגל לסל והוא לא שחקן מטרה.

מכבי בנתה בקיץ סגל בעייתי מאוד מבחינה הגנתית, בטח כשרנדל לא משחק. עד המחצית היא ספגה במשחק וחצי ביורוליג 147 נקודות. אם אתה לא מסוגל לייצר נוכחות הגנתית, אתה לא יכול לייצר שליטה במשחק ואתה תלוי יותר ויותר בהתקפה שלך. אם אין לך נוכוחות הגנתית אתה צריך לרדוף כל הזמן, בדיוק כפי שקרה היום.

מלאגה נהנתה מערב מצוין מחוץ לקשת (13 שלשות ב־48 אחוזים) שגם הוא כמובן היה קשור לאין הגנה של מכבי. כל הכלים ההתקפיים של מכבי שהביאו לא יועילו אם היא תמשיך להיות קבוצה שלא שומרת.

3. מלאגה קבוצה שיטתית מאוד, פיזית, ויעילה בריבאונד התקפה. יש לה שחקן שנמצא בדרך לטופ האירופי אם לא יותר מזה בדמותו של קוזמינסקאס, שהערב בפעם השניה ברציפות ביורוליג היה השחקן הבולט של הספרדים. היתה לה גם תרומה אדירה מהספסל מנמנייה נדוביץ' והיה לה שקט נפשי, לא דבר מובן מאליו לכל קבוצה שמגיעה להיכל.

ערב שלם מכבי רדפה ורדפה. היא הצליחה להישאר בתמונה אבל זה לא הספיק. קאמבק קטן בניצוחו של סמית' צימצם ל־82:80 אבל מכאן הגיעה ריצת 0:9 של מלאגה. זה כבר היה נוק אאוט שממנו מכבי לא חזרה.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות