אימה ישראלית

בעולם מושלם, הסרט הישראלי החדש "מסווג חריג" היה מקבל את ההייפ של "מי מפחד מהזאב הרע" ואת מספר הצופים של "אפס ביחסי אנוש". מכיוון שהעולם רחוק מלהיות מושלם, הוא ייאלץ כנראה להסתפק בלהיקרא "מסווג חריג". ברצינות, מה זה השם הסתום והמרתיע הזה? חבל. כי באמת מגיע לסרט הזה קהל.

סרטו של בועז ארמוני הוא קומדיית אימה שמתרחשת בבסיס צבאי מבודד המוקף בכפרים ערביים, ובמרכזה ארבעה חיילים שמגיעים לבסיס נטוש כדי לעשות אבט"ש של שבוע. אמנם לא מדובר בסרט זומבים פוסט־אפוקליפטי, אבל לפי ההתחלה שלו, זה קצת מרגיש ככה.

ה"גיבור" שלנו הוא מתן (איתי זבולון) - ג'ובניק אשכנזי נוירוטי שלא ממש מרגיש בנוח מחוץ לגבולות הקו הירוק. אליו מצטרפים שלושה שריונרים בהמיים (אסף בן שמעון, ערן פרץ ועופר רוטנברג), שאינם נרתעים לנצל את חולשותיו של חברם החדש, לסנג'ר לו את הצורה ולהתעלל בו. כך או כך, ברור שזה רק עניין של זמן עד שמשהו רע מאוד יקרה לחבורה הזאת.

"מסווג חריג" הוא סרט Grindhouse לכל דבר, וככזה הוא די מצוין. התסריט הפתלתל של ליאור לדרמן מוכיח בקיאות מרשימה ברזי הז'אנר, ואינו מתעצל לקחת את הדרך הארוכה אל הקליימקס. ארמוני, מצידו, מדגמן השפעות של אדגר רייט ("מת על המתים") וג'ון קרפנטר ("The Thing"), ומביים את החומרים החמקמקים ביד קלילה אך בוטחת, שנוטעת את עלילת האימה עמוק בתוך ישראל העכשווית והשסועה.

מי שמסייעים לו לעשות את זה הם ארבעת השחקנים הראשיים, שמפליאים לעצב דמויות אמינות ומוכרות. כבר יצא לכם לפגוש את הטיפוסים האלה בחיים האמיתיים, והפמיליאריות הזאת בהחלט מוסיפה לאפקטיביות של היצירה.

הקלף הסודי של הסרט הוא ללא ספק ההומור שלו, שמתבל את הסרט לכל אורכו, ושנוטה להתפרץ ברגעים לא צפויים. זבולון - שהתפרסם בזכות כמה סרטוני יו־טיוב ויראליים ("יניר האחמ"ש" וכיו"ב), ובזכות להקת הפאנק שלו, "ויתרתי" - מתמרן היטב בין ארבעת החיילים שמקיפים אותו (מלבד השריונרים, בבסיס נמצא גם הסמל האחראי, שמגולם בידי קאי קורבלניקוב), והדינמיקה הפסיכולוגית העשירה שנבנית בינו לבינם מתמידה להתפתח ולהוביל ללא מעט רגעים לא צפויים (ומצחיקים).

אם תוסיפו לאלה כמה הברקות שבאות משום מקום (למשל, הסצנה שבה מתן סורק את נגן המוסיקה של אחד השריונרים בחיפוש אחר שיר שאינו מזרחי), ואת העטיפה האטרקטיבית של ההפקה (שלרגע לא נותנת את התחושה שהיה חסר כסף, אף על פי שבטוח היה חסר), כבר תקבלו סרט סלאשרים מקומי בעל שאיפות צנועות, שלגמרי עומד ביעדים שהציב לעצמו. "מסווג חריג" אולי אינו נשמע כמו שם של סרט שאתם רוצים לראות. אבל במקרה הזה, אם אתם נמנים עם חובבי הז'אנר, המדור ממליץ בחום שתלכו נגד האינסטינקט.