"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התרעה ליצואנים הישראלים: הסיכון ביצוא ליפן עלה

כרמינה מנדולה, מנכ"ל קופאס ישראל: הכלכלה היפנית צפויה להתאושש באיטיות תוך שהיא מסתייעת בפיחות של הין

,עודכן
צילום: גיא אסאייג, יח"צ // כרמינה מנדולה, מנכ"ל קופאס

ענקית ביטוח האשראי הבינלאומית, coface, שהחלה לפעול לאחרונה ישירות בישראל, מתריעה מפני המצב הכלכלי ביפן, הנחשבת לכלכלה השלישית בגודלה בעולם. בחברה אומרים כי המצב הכלכלי במדינה ממשיך להחמיר והסיכון ליצואנים הישראלים למדינה גדל. בקופאס אומרים שההתאוששות במצב הכלכלי ביפן צפויה להיות איטית ועל היצואנים הישראלים, המחפשים שווקים חדשים ולהרחיב את הפעילות בשווקים קיימים, לקחת זאת בחשבון.

על פי נתוני הלמ"ס, היקף הייצוא הישראלי ליפן עמד בשנת 2014 על למעלה מ-740 מליון דולר. עיקר הייצוא הינו בתחום התעשיות הכימיות (כ-140 מליון דולר) ותחם המיכשור האופטי והרפואי (כ-225 מיליון דולר). מהנתונים עולה כי בחודשים ינואר-אוגוסט 2015 נרשמה ירידה של למעלה מ-5% בייצוא הישראלי למדינה והוא הסתכם בכ-460 מליון דולר, לעומת כ-486 מליון בתקופה המקבילה אשתקד.

על פי קופאס, ההידרדרות במצב הכלכלי היפני ממשיכה. מכירות הקמעונאיות עדיין תנודתיות וחלשות כשהמכירות גדלו לעומת שנה קודמת ב- 0.8% בלבד בהשוואה מאוגוסט לאוגוסט וזאת לאחר עליה של +1,8% ביולי. הייצור התעשייתי במשק היפני נותר ללא שינוי גם באוגוסט (0.2% + לאחר 0,0% ביולי), ומשתפר בקצב איטי למדי. תוצאות אלו של המשק עולות בקנה אחד עם התוצאות הכלכליות הירודות האחרונות וירידה של התמ"ג ב -0.3% ברבעון השני 2015 בהשוואה לתקופה המקבילה לו אשתקד.על רקע מצב כלכלי קשה זה וההידרדרות באיכות האשראי, חברתS & Pהבינלאומית אף הורידה לאחרונה את הדירוג לחוב היפני מ- (-AA) ל- (+A).

הסיבה העיקרית לכך שפעילות המשק היפני עדיין מתונה נעוצה בצריכה הביתית החלשה והפגיעה בכח הקניה של הצרכנים. פגיעה הנעוצה במטבע החלש, העלאה של המע"מ בחודש אפריל 2014 וגידול זוחל בשכר. בנוסף, גם להאטה בסין יש השפעה שלילית על עסקים יפניים, במיוחד ביצוא.מתברר שהמדיניות של אייב ראש ממשלת יפן, עדיין לא עזרה להחיות את הכלכלה היפנית ובינתיים המדיניות הזו מתבססת על שלושה ראשי חץ שלא צלחו.לאור כל זאת הסיכונים שקופאס רואה הינם המשך שקיעת המשק היפני בדפלציה. בעיה מתמשכת למדינה כבר כשני עשורים. יעד האינפלציה של הבנק המרכזי היה 2% אולם הוא לא הושג בשל הוצאות חלשות וירידה במחירי הנפט.

בקופאס מעריכים כי ההאטה הכלכלית בסין עלולה להשפיע לרעה על הכלכלה של יפן. סין היא שותפת הסחר השנייה בגודלה של יפן אחרי ארצות הברית. היצוא של יפן לסין היווה 18.3% מכלל היצוא שלה בשנת 2014. חלק מהתפוקה התעשייתית היפנית האיטית מיוחס לירידה בייצור של מוצרי אלקטרוניקה ורכיבים אוטומטי וזאת בתגובה לירידה בביקוש למוצרים כאלה בסין. לפיOECD1, ירידה של 2% בצמיחת ביקושים מקומיים סיניים במשך שנתיים, יפחית את התמ"ג היפני ב -%0.6 לשנה בשנת 2015 ו%0.65 בשנת 2016.

לדבריכרמינה מנדולה, מנכ"ל קופאס ישראל, הכלכלה היפנית צפויה להתאושש באיטיות תוך שהיא מסתייעת בפיחות של הין שאמור לעזור ליצוא ומעט התאוששות של הביקושים המקומיים.לפי קופאס התאוששות חזקה נראית קשה להשגה. ראש הממשלה והקבינט שלו הבטיחו לשקול חבילת תמריצים פיסקלית כדי לשפר את הצמיחה השבירה ברבעון האחרון של השנה. ראש ממשלת יפן הצהיר כי הוא יעבור לטפל בבעיות הכלכליות על ידי שיפור שירותי החינוך, עידוד שיעור הילודה, תיקון מערכת הביטחון הסוציאלית מתוך מטרה להתאימו לאוכלוסייה מזדקנת ולהגדיל את התוצר בכמעט 20% ל -600,000 מיליארדים ין. עם זאת, ראש הממשלה לא נתן שום לוח זמנים ברור להשגת מטרותיו דבר שמעורר קצת ספקנות לגבי ההצלחה של הפרויקט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר