"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למקומות, היכון, סמסטר!

כ־306 אלף סטודנטים יפתחו היום את שנה"ל האקדמית • ביניהם תהיה גם מעיה זילברבך בת ה־90 • צניחה לאוניברסיטאות בסקר שביעות רצון של התאחדות הסטודנטים

,עודכן
סטודנטים באונ' ת"א. פותחים שנה // צילום ארכיון: יהושע יוסף // סטודנטים באונ' ת"א. פותחים שנה

חוזרים לספסל הלימודים. שנת הלימודים האקדמית תשע"ו תיפתח היום ב־63 המוסדות להשכלה גבוהה: אוניברסיטאות מחקר, האוניברסיטה הפתוחה, מכללות אקדמיות (מתוקצבות ושאינן מתוקצבות) ומכללות אקדמיות לחינוך. כ־306 אלף סטודנטים צפויים ללמוד השנה לתואר אקדמי בכל המוסדות, מהם כ־190 לתואר ראשון.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

לקראת פתיחת שנת הלימודים ערכה התאחדות הסטודנטים הארצית סקר מיוחד, שממנו עולה כי האוניברסיטאות צנחו מאוד בדירוג. הסקר נערך בכל שנה עבור ההתאחדות על ידי מכון "מאגר מוחות", והשתתפו בו יותר מ־10,000 סטודנטים ממרבית מוסדות הלימוד בארץ. הסקר בוחן את שביעות רצון הסטודנטים מהלימודים האקדמיים בתחומים רבים, ובהם רמת הקורסים, טיב הוראת המרצים והמתרגלים, תוכנית הלימודים לתואר והתנאים הפיזיים המוצעים במוסדות השונים.

המוסדות שזכו בציון הגבוה ביותר הם המרכז הבינתחומי בהרצליה, המרכז האקדמי רופין והמרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן. מקרב האוניברסיטאות, רק האוניברסיטה הפתוחה נכללת בעשירייה הראשונה. אחריה מדורגים הטכניון (20) ואוניברסיטת אריאל (23). אוניברסיטאות חיפה, תל אביב והעברית נמצאות במקומות 29-31, בהתאמה, ואוניברסיטת בן־גוריון - מקום אחד לפני האחרון (35).

מהסקר עולה כי הסטודנטים שלומדים באוניברסיטאות ובמכללות המתוקצבות מרוצים פחות, ודירוג שביעות הרצון בהן נמוך באופן משמעותי מזה שבמכללות הפרטיות, בכל אחד מהתחומים שנבדקו. "עובדה זו מעלה תמונת מצב מדאיגה, שלפיה סטודנטים שיש להם משאבים גבוהים יותר, שיכולים לממן לימודים במוסדות לימוד לא מתוקצבים, מרוצים יותר מאיכות ההוראה ונהנים מתוכניות לימוד מעשירות יותר ומטכנולוגיות הוראה מתקדמות יותר", אמרו בהתאחדות הסטודנטים.

"שיטות ההוראה מיושנות"

יו"ר ההתאחדות, גלעד ארדיטי, הוסיף כי "בעידן שבו הכל זמין ונגיש לנו במרחק של חיפוש בגוגל, ודרך העברת הידע והאתגר בלימודים הופכים לקריטיים - חלק גדול מהמוסדות האקדמיים לא השכילו להתקדם לאמצעים מודרניים. בניגוד כמעט לכל דבר אחר בחיינו, שיטות ההוראה לא השתנו במיוחד במאה השנים האחרונות. הסטודנטים כיום מחפשים טכנולוגיות למידה חדשניות שמציעות מעורבות גבוהה יותר של הסטודנט כך שירגיש שהוא חלק אינטגרלי ומשמעותי מהשיעור - הגיע הזמן ללמוד ללמד".

מוועד ראשי האוניברסיטאות נמסר כי "שביעות הרצון מההוראה משקפת, מטבע הדברים, מרכיבים רבים ומביאה בחשבון גם את מידת הקושי בלימודים, העומס והדרישות מהסטודנט, הגבוהים יותר באוניברסיטאות, מעצם היותן מוסדות המחקר המובילים במדינה".

שר החינוך ויו"ר המל"ג, נפתלי בנט, פנה באיגרת לסטודנטים: "העוצמה הישראלית מצויה בעיניי במוסדות האקדמיים לא פחות מבבסיסי צה"ל", כתב, "היא טמונה במדע וברוח, בהנדסה ובמתמטיקה, באמנות ובמדעי החיים, במחקר ובפיתוח. דווקא כעת יש חשיבות עליונה למפגש המרתק והרב־תרבותי המתקיים במוסדות הלימוד, מפגש ששותפים בו מורים ותלמידים, דתיים וחילונים, ערבים ויהודים, מכל גוני העם ומקשת המגזרים השונים בחברה".

בת 90 - לתואר שני

בין אלה שיפתחו את שנת הלימודים נמצאת גם מעיה זילברבך, שחגגה זה מכבר 90 אביבים ומתחילה ללמוד פסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. היא נולדה בקלן שבגרמניה, בת יחידה להוריה. משפחתה עלתה ארצה ב־1925 והתיישבה בתל אביב. בשל קשיים כלכליים שהיו למשפחתה, היא מספרת, לא התאפשר לה לסיים את לימודי התיכון, במלחמת השחרור היתה פעילה ב"הגנה" ועם קום המדינה התגייסה לחיל האוויר.

מעיה זילברבך. סטודנטית מן המניין

בגיל 40 השלימה זילברבך בגרות אקסטרנית, וכשהיתה בת 56 התחילה ללמוד תואר במוסיקולוגיה. לפני שנתיים סיימה תואר ראשון בתקשורת ובמדעי המדינה באונ' הפתוחה, וכעת היא ממשיכה בלימודיה. "אני מלאת ציפייה, מתח והתרגשות לקראת תחילת הלימודים", סיפרה, "לימודים הם חובה כדי לאמן את המוח, ואני מקווה שאצליח להשיג עוד תואר אקדמי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר