התרגלנו להתאכזב

1. נבחרת ישראל הצליחה לעשות הערב (ש') את מה שהיא עושה הכי טוב מזה 45 שנים - הכחולים לבנים הגיעו למשחק מכריע ובעטו בדלי שמילאו לאורך כל הקמפיין. אם לוקחים בחשבון את העובדה שהפעם ישראל הצליחה לפקשש אפילו במשחק בית מול קפריסין, אז זו היתה בעיטת "וולה" בדלי התקוות של אוהדי הכדורגל בארץ.

במחזור האחרון תצא הנבחרת של אלי גוטמן לבלגיה, שם הסיכויים לרעתה, ואנחנו שוב נשב עם מחשבונים ונתפלל לנס. לצד זה, פתגם ישן אומר ש"אם לא תעזור לעצמך, אל תצפה שאחרים יעזרו לך". הניצחון של בוסניה במשחק המקביל בבית רק מוכיח כמה הוא נכון.

2. לאורך כל ראיון שהתקיים השבוע דיברו שחקני הנבחרת על המצב הביטחוני בארץ וסיפרו כמה חשוב להם לתת מעט שמחה לעם ישראל. קצת יותר מ־25 אלף צופים הגיעו אתמול לטדי, שלא היה מלא. היתר נותרו בבית וצפו בטלוויזיה, אולי בשל החשש מאירוע ביטחוני. האווירה באיצטדיון,

כמו ברוב משחקי הנבחרת בשנים האחרונות, לא היתה כזו שתדחוף לניצחון, אם כי לא זו הסיבה שהשחקנים עשו במכנסיים ברגע האמת. למעט ניר ביטון, ובחלק מהזמן גילי ורמוט, השחקנים היו מתחת לרמתם הרגילה. חלק מהם, ערן זהבי למשל, הפגינו משחק קטסטרופלי. רק בחודש שעבר ישב גוטמן במסיבת עיתונאים וסיפר לנו שזהבי יטביע את חותמו על הקמפיין הזה. צר לנו לאכזב אותך גוטמן, אבל אתמול מספר 7 עשה "פיו פיו" לסיכויי ההעפלה של הנבחרת ליורו 2016.

3. מעניין מה חושב עכשיו בבית נשיא אופ"א, מישל פלטיני. הוא אמנם טרוד בחקירה שמתנהלת נגדו בשווייץ, אבל בשיחה הקרובה עם חברו אבי לוזון הם בטח יתבדחו על כך שגם אם המקום הרביעי יעפיל ליורו, ישראל תצליח לסיים במקום החמישי. בהגרלת מונדיאל 2018 מחכות לנבחרת שלנו ספרד ואיטליה, ושם אין את הפריבילגיה לקחת את הכרטיס לפלייאוף עם סיום במקום השלישי. המשמעות היא שביורו 2020 יעברו 50 שנה מאז העפילה ישראל לטורניר גדול והרגל עוד נטויה.

גוטמן. אומר שלום? // צילום: אלן שיבר

4. מאמן הנבחרת, אלי גוטמן, בוודאי ישוחח עם יו"ר ההתאחדות, עופר עיני, במהלך נסיעת הנבחרת לבריסל. לא צריך לשבת בניהם כדי לדעת שגוטמן יודה בכישלון שלו כמאמן ויודיע על עזיבתו. אם הוא לא יעשה זאת, עיני יעזור לו ויראה לו את הדרך החוצה.

הסיכויים של נבחרת ישראל לעלות לפלייאוף שואפים לאפס ומה לעשות, גוטמן הוא האחראי העיקרי על הכישלון המקצועי. את המשחק אתמול הוא הפסיד בדרך שהוא הכי שונא - משחק מעברים עם שטח ליריב. ניר ביטון עוד השאיר לו שבב של תקווה עם שער השוויון הזמני, אבל זה לא הספיק, ושריקות הבוז של הקהל בסיום רק המחישו עד כמה.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות