"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הזוכה בפרס נובל לשלום: ארגון למען דמוקרטיה בתוניסיה

273 היו מועמדים לפרס היוקרתי שיוענק לקוורטט למען דיאלוג בתוניסיה • אכזבה לאדריכלי ההסכם עם איראן ולמרקל

,עודכן
אנגלה מרקל // צילום: אי.פי.אי // אנגלה מרקל

ועדת פרס נובל הנורבגית הודיעה היום על הזוכה בפרס נובל לשלום לשנת 2015, הפרס היוקרתי יוענק לקוורטט למען דיאלוג בתוניסיה.

השנה, על רקע הסכם הגרעין בין איראן למעצמות, היה נראה כי יש סיכוי סביר בהחלט כי הפרס היוקרתי יוענק לצוותי המו"מ של שתי המדינות - שבראשם עמדו שר החוץ האמריקני ג'ון קרי ומקבילו האיראני מוחמד ג'וואד זריף - כהוקרה על מאמציהם ובניסיון לדרבן אותם להמשיך ביישום ההסכם בשנים הבאות.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

עם זאת, בפעמים קודמות שבהם פעלו חברי הוועדה על סמך משאלות ליבם - לרבות בשנת 2009, כאשר בחרו בנשיא ברק אובאמה כמה חודשים ספורים לאחר היבחרו לנשיאות - גררו ההחלטות ביקורת, ולאחרונה הודה מזכיר הוועדה דאז כי זו היתה טעות. גם ההחלטה ב־1994 להעניק את הפרס ליו"ר אש"ף יאסר ערפאת היתה שנויה במחלוקת.

זריף וקרי // צילום: רויטרס

שמות 273 המועמדים, מתוכם 68 ארגונים שונים, יישארו חסויים למשך 50 שנה לפחות. יש הטוענים כי באופן מסורתי בשנים המסתיימות בספרה 5 מוקירה הוועדה את אלו שפעלו נגד תפוצת נשק גרעיני (לזכר ההרוגים בהפצצת הירושימה ונגסאקי בשנת 1945), ולכן קרי וזריף היו בעמדת יתרון מסוימת. גם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל כיכבה בבורסת השמות, בין השאר, על רקע נכונותה לקלוט כמות גדולה של מהגרים מסוריה אל שטח גרמניה, בזמן שמדינות אחרות באירופה דווקא החליטו לבצר את גבולן.

מרקל, שלמעשה שינתה בן־לילה את מדיניות ההגירה של ארצה, הקריבה למעשה את הפופולריות שלה בגרמניה אך הוכיחה כי היא המנהיגה הבלתי מעורערת של האיחוד האירופי, ואף הצליחה להביא לאימוץ מתווה לקליטת מהגרים רבים ביבשת - וייתכן שמהלך זה גם תרם להחלטת הממשל האמריקני להגדיל את מכסות המהגרים שייקלטו בארה"ב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר