להתייעל, למעננו ולמען החינוך / בעד

בואו נדבר חינוך. כשחודש החגים מגיע מייד אחרי חודשיים של חופש גדול, הם משלימים השבתה של המשק כמעט לשלושה חודשים. זה מצב הרסני לעובדים עצמאיים, וקשה מאוד לחברות קטנות ובינוניות, שמרכיבות את רוב המשק הישראלי. אפשר להתאים בין הלוח העברי ללועזי ולעבור ללמוד ב־א' אלול, אפשר להעביר את החופש הגדול לאוגוסט-ספטמבר כדי לחסוך חודש חופש אחד, אפשר לסנכרן את שבוע העבודה ושבוע הלימודים ובאמצעות זאת לבטל חופשות מיותרות. יש פתרונות יצירתיים שיהיו טובים לכולם. בואו נסתכל על התמונה הכללית ונעשה שינויים שיהיו טובים לכולנו – למורים, להורים, והכי חשוב, לילדים שלנו. זהו דיון על חינוך. אסור להפוך אותו לדיון בבית דין לענייני עבודה. 

הכותבת היא יו"ר ארגון "הורים עובדים לשינוי" וחברת מועצת מזכרת בתיה

תנו לחגים את הכבוד שלהם / נגד

"מעמד הביניים קורס!" זועקת עצומה של "פורום הורי ישראל", המציעה את הזזת החופש הגדול לאוגוסט-ספטמבר. מתברר שעל גבו השחוח של נושא "קריסת מעמד הביניים" אפשר להעמיס את כלל תחלואי החברה, החל מהמחסור בדיור, עבור ל"השפעת" אישור מתווה הגז ועכשיו – דרישה לשינוי חודשי החופש הגדול. הגזימו, אבל לא לגמרי. הורים לילדי בית הספר נושאים על כתפיהם את נטל מימון הפער בין ריבוי ימי חופשה לתלמידים מול מיעוט ימי החופשה שלהם זכאים הוריהם. העניין הוא שלא פותרים בעיה אחת על ידי יצירת בעיה אחרת. בייחוד כשמדובר בבעיה ערכית. אפשר לקצר את החופש הגדול, אפשר למסד ולהרחיב את קייטנות ההעשרה שיזם השר לשעבר פירון, אפשר לקצץ את ימי ה"אסרו חג" ואפשר להרחיב את מספר ימי החופשה להורים. יש מיליון דרכים, אבל הסרת מסורת חגי תשרי מסדר יומם של התלמידים אינה אחת מהן. 

צילום: דורון פרסאוד, איפור: הגר נחמיאס