"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פורסמו שמות זוכי פרס נובל בפיזיקה

הפרס ניתן למדען יפני וקנדי שגילו שחלקיקי הניטרינו משנים את זהותם

,עודכן
חברי הניסוי בגלאי היפני // צילום: Kamioka Observatory, ICRR, The University of Tokyo // חברי הניסוי בגלאי היפני. 1,000 מטר מתחת לאדמה

המדענים טקאקי קאג'יטה מאוניברסיטת טוקיו וארתור מקדונלד מאוניברסיטת קינגסטון הם חתני פרס נובל לפיזיקה לשנת 2015 -כך הודיעה היום (שלישי) האקדמיה השוודית המלכותית למדעים. המדענים זכו בתואר לאחר שהוכיחו כי חלקיק הניטרינו, אחד מחלקיקי היסוד בטבע, הוא בעל מאסה ואף משנה את זהותו.

לצד הכבוד הגדול, יקבל כל אחד מהזוכים 4 מיליון קרונות שוודיות, השווים ערך ל-482 אלף דולרים.

קאג'יטה, פרופסור באוניברסיטת טוקיו ומקדונלד מאוניברסיטת קווינס בקנדה, ביצעו ניסויים שהראו כי נוטרינו, חלקיקים תת אטומיים שנוצרים משיירי רכיבים רדיואקטיביים יכולים לשנות את זהותם ולכן יש להם מאסה. זמן רב חשבו המדענים כי לנוטרינו אין מאסה, לפי תיאוריות החלקיקים, אבל הגילויים של שני הזוכים הראו כי המודל התיאורטי המוכר אינו יכול להסביר את החוקים הקובעים את התנהגות החלקיקים הבסיסיים. "הגילוי שינה את ההבנה שלנו של הפעילות הפנימית ביותר של החומר, והוא חיוני להבנה שלנו את היקום", קבעה ועדת הפרס בהודעת הזכייה.

"אחרי חלקיקי האור, חלקיקי הניטרינו הם הרבים ביותר ביקום כולו, וכדור הארץ מופגז בהם ללא הרף. חלקיקי ניטרינו רבים נוצרים בתגובות בין הקרינה הקוסמית והאטמוספירה של כדור הארץ, אחרים מיוצרים בתגובות גרעיניות בתוך השמש ואלפי מיליארדים של חלקיקי ניטרינו זורמים דרך הגוף שלנו בכל שנייה. אלו החלקיקים החמקמקים ביותר בטבע", הוסיפו חברי הוועדה.

מאז שנות ה-60 חישבו מדענים את מספר חלקיקי הניטרינו שייצרה באופן תיאורטי השמש אך במשך שנים החישובים של המדענים יצאו חסרים. אחת ההצעות שעלו בכדי להסביר את הסתירות בחישובים היו שהחלקיקים משנים את זהותם.

בשנת 1996 הסתיימה הקמתו של הגלאי קמיוקאנד בעומק 1,000 מטרים מתחת לאדמה צפונית-מערבית לטוקיו. מספר שנים אחר כך נכנס הגלאי סודבורי ניוטרינו אבסרונטורי לפעולה באונטריו שבקנדה. הגלאים הראו כי הסברה שהחלקיקים משנים את זהותם נכונה. כמו כן נמצא כי הם בעלי מסה.

מחר יוכרזו הזוכים בפרס נובל בתחום הכימיה. מחרתיים יוכרזו הזוכים בפרס נובל בספרות וביום שישי הזוכים בפרס נובל לשלום. ב-12 באוקטובר יוכרז הזוכה בפרס נובל לכלכלה. כל הזוכים יקבלו את הפרס מידי מלך שוודיה, בטקס שייערך בבניין העירייה בשטוקהולם בחודש דצמבר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר