"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הנגדים הוותיקים ששירתו במלחמת יום הכיפורים: "היום הצבא מוכן יותר"

לציון יום השנה למלחמה, קיבצנו כמה מהרנ"גים הוותיקים בצה"ל לשיחה על הלקחים שלהם מהמלחמה הקשה ההיא

,עודכן
הנגדים הוותיקים, אתמול // צילום: יהושע יוסף // הנגדים הוותיקים, אתמול

42 שנים חלפו מאז מלחמת יום הכיפורים, ובצה"ל כולו נותרו אנשים בודדים בלבד ששירתו אז בצבא. לציון יום השנה למלחמה, קיבצנו כמה מהרנ"גים הוותיקים בצה"ל לשיחה על הלקחים שלהם מהמלחמה הקשה ההיא.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

רס"ר המשמעת המיתולוגי של בה"ד 1, רנ"ג יצחק טאיטו, כיום בן 74, שימש בתפקידו הנוכחי גם בעת שפרצה המלחמה. "ביום שישי הוצאנו צוערים הביתה בשבע וחצי בבוקר", נזכר אתמול, "לקראת 11 התחיל הגיוס השקט, והתחלנו לגייס את החיילים חזרה. בשבת בבוקר הבנו כבר שיש מלחמה". לפי רנ"ג טאיטו, הלקח המרכזי מהמלחמה הוא - איך לא - חשיבות המשמעת. "כל השנה אנחנו מלמדים, מחנכים ומסבירים. ברגע שיש מלחמה, אין יותר זמן ללמוד, צריך לבצע", הוא אומר, "אם השיגרה בנויה נכון כל השנה, הביצוע במלחמה יהיה טוב. תוצאות המלחמהתלויות במשמעת".

רנ"ג שמואל זורו (60), כיום רמ"ד הדרכה בתחום לוגיסטיקת התקשוב בבסיס ההדרכה של חיל התקשוב, הוקפץ למלחמה מבית הכנסת שבו התפלל. "הגיעו אוטובוסים לבית הכנסת, ואמרו שיש גיוס כללי", שיחזר, "אנשים פשוט עלו על האוטובוסים בג'ינסים ובחולצות לבנות ויצאו לשטח". לדבריו, היום צה"ל מתקדם משמעותית בהשוואה לתקופה ההיא: "הצבא למד הרבה מאוד מהמור"קים של יום כיפור. היום הציוד של החיילים הוא אחר, מתקדם יותר, דיגיטלי".

גם רנ"ג שמואל עוקרבי (62), שמשמש ע' רמ"ד ציוד לחימה בחטיבת הלוגיסטיקה, חושב ש"היום הצבא נערך הרבה יותר טוב ושם דגש עלמוכנות היחידות".

רנ"ג צבי ארזי (68), רס"ר המשמעת של יחידת האיתור של חיל המודיעין, שימש במלחמה רס"ר בבסיס השלישות ברמת גן: "היינו אחראים לנושא הנפגעים והוצאנו תיקים של כל החללים והפצועים. תקופה קשה מאוד. היה מקרה מזעזע שאחת החיילות הרימה תיק וראתה שזה תיק של אח שלה, וככה היא הבינה שהוא נהרג".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר