"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

היסטוריה ביפן: הצבא יוכל לפעול מחוץ למדינה

לראשונה מ־1945: יפן אישרה את ההחלטה הסותרת את החוקה הפציפיסטית • הצעד השנוי במחלוקת הוביל לחילופי מהלומות בפרלמנט ולהפגנות סוערות

,עודכן
המכות בפרלמנט היפני \ צילום: רויטרס // המכות בפרלמנט היפני צילום: רויטרס

בפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, צבא יפן יהיה רשאי להילחם מחוץ לגבולות המדינה. כך אישר ביום שישי הבית העליון של הפרלמנט היפני, בתום מאבק סוער במיוחד מול גורמים באופוזיציה. בכך אישר הפרלמנט שורת חוקים המבטלים את האיסור החוקתי על השתתפות הכוחות המזוינים היפניים בלחימה מעבר לים.

כחלק מהלקחים ממלחמת העולם השנייה, החוקה היפנית נוסחה באופן המגביל את שימוש הצבא רק להגנה עצמית או כחלק מכוחות לשמירת שלום. החוקים, שאושרו ברוב של 148 לעומת 90 שהתנגדו, מבטלים את הפרשנות החוקתית האוסרת השתתפות בפעילות התקפית ועומדים בסתירה לחוקה, שבה נכתב כי "העם היפני מוותר על זכותו הריבונית לצאת למלחמה ולא יאיים בפעולה צבאית כדי ליישב סכסוכים בינלאומיים".

למרות השינוי הדרסטי בייעוד הצבא, החוקים החדשים מציינים כי שליחת צבא מחוץ לגבולות המדינה תהא אך ורק "למטרות הגנה קולקטיביות" לצד בעלות ברית נוספות. כלומר, במסגרת קואליציות.

מי שעומד מאחורי המאמצים לשנות את ייעודו של הצבא הוא ראש הממשלה היפני שינזו אבה, שטוען כי מדינתו חייבת להתאים את עצמה לאיומים האזוריים, במיוחד מצד סין - המגבירה את נוכחותה הימית, ומצד צפון קוריאה, המאיימת לא אחת בהפניית נשק למדינות האזור, ואף עושה ניסויי שיגור פרובוקטיביים. המאבק לשינוי ייעודו של הצבא היה רווי ביצרים, וגורמים פציפיסטיים בשמאל היפני טענו כי יפן תספוג בעקבות המהלך הרה הגורל אבידות שלא לצורך. "אם החוקים האלה יעברו, אנחנו נמצא את עצמנו שקועים בבוץ של המלחמות האמריקניות הבלתי חוקיות", אמר לפני ההצבעה הגורלית טארו יממוטו, העומד בראש מפלגת שמאל בפרלמנט.

באחד מדיוני הוועדה שדנה בחוקים התפתחה תגרה רבתי בין המחוקקים, כשכולם מנסים לאחוז במיקרופון של היו"ר. הדיון בחוקים נמשך עד הרגע האחרון. באותה העת, מחוץ לבניין הפרלמנט, התקבצו עשרות אלפים כדי להביע את מחאתם. החוקים החדשים ייכנסו לתוקף בעוד שישה חודשים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר