"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ביקורת גבולות

בניגוד מוחלט לחוקיה, אישרה פיב"א לשחקן נבחרת סלובקיה, אנטון גאבל, לעבור לייצג את נבחרת גרמניה והוא ילבש את מדיה ביורובאסקט הקרוב • באירופה יש לא מעט מתנגדים למהלך התמוה שעשוי לפגוע במושג נבחרת לאומית • "פיב"א שברה את חוקיה ופתחה את הדרך למקרים דומים"

,עודכן
צילום: אי.פי.איי // גאבל. השחקן היחיד באליפות שילבש את מדי הנבחרת הלאומית השניה שלו

שחקן אחד באליפות אירופה הקרובה שתיפתח בשבת ילבש את מדי הנבחרת הלאומית השנייה שלו כשחקן בוגר. מדובר בתופעה נדירה ואסורה לפי חוקי פיב"א, שקיבלה אישור חריג ומוזר. מדובר על הרכז של באיירן מינכן, אנטון גאבל, שייצג עד עתה את מולדתו סלובקיה, ועכשיו הוא עומד לייצג את גרמניה.

גאבל משחק בגרמניה מאז גיל 16. הקבוצה הראשונה שלו היתה קרלסרואה בליגה השנייה, ובגיל 20 הצטרף לגיסן. היו לו תקופות במורסיה הספרדית ובאריס סלוניקי היוונית אך ב־2009 חזר לגרמניה לבאמברג, שם שיחק עד העונה שעברה, אז עבר לבאיירן מינכן.

זה סיפור שנותן פתח לעוד רעה חולה בכדורסל האירופי. אחרי תופעת המתאזרחים, האם לא נזרעו כאן הזרעים להעברת שחקנים בין הנבחרת? תופעה פסולה לחלוטין שתפגע במושג נבחרת לאומית.

אנטון גאבל היה הסמל של הכדורסל הסלובקי, שנמצא אי שם בדרג השלישי של היבשת בלי יכולת להעפיל לטורניר אליפות אירופה. גאבל שיחק בנבחרת הלאומית מ־2002, אז היה בן 18, ועד 2012, אז היה שותף לקמפיין מוקדמות אליפות אירופה ופגש בין השאר את ישראל.

בגרמניה מתנהל דיון ער בעניין ויש לא מעט מופתעים ומתנגדים למהלך, אף אחד לא ממש מבין מה עומד מאחורי הסכמתה התמוהה של פיב"א. לפני שנתיים לא היתה התנגדות שיקבל אזרחות גרמנית, אבל מכאן ועד מעבר לנבחרת גרמניה הדרך ארוכה.

הסעיף החריג היחיד המתיר מעבר בין נבחרות גם הוא לא עומד במבחן המציאות. בתקנות של פיב"א נכתב שאין מעבר בין נבחרות לאומיות אחרי גיל 17. יש סייג אחד לכך שאומר שאישור כזה יינתן אם השחקן יכול לפתח את הכדורסל במדינה שאליה הוא עובר. ממש לא ברור איך גאבל יפתח את הכדורסל המאוד מפותח בגרמניה. אם המסלול היה הפוך היה אפשר אולי להבין אותו כשהכדורסל הסלובקי הוא זה שצריך עזרה בפיתוח.

מעבר לכך, ההתאחדות הסלובקית חשה מרומה. לפי החוק בסלובקיה, מי שמקבל אזרחות במדינה אחרת, האזרחות הסלובקית שלו תיפסל. ההתאחדות הסלובקית תמכה בגאבל כשבאמברג ביקשה עבורו אזרחות גרמנית ב־2013 ועזרה לו לשמור בכל זאת על אזרחותו הסלובקית. כעת הם נשארו בלי השחקן וגם לא יכולים לנקוט נגדו סנקציות.

העיתונאי הגרמני הורסט שניידר תיאר זאת בצורה הטובה ביותר: "בהחלטה הזו פיב"א שברה את חוקיה שלה ופתחה את הדרך לעוד מקרים דומים במדינות אחרות".

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר