בטעם של פעם

חלב בקרטון (תנובה)

דור מייסדי המדינה זוכר כי בראשית הדרך עברו ברחובות חלבנים ומכרו לנו חלב בכדים. בשנת 1955 החלה תנובה לשווק את החלב בבקבוקי זכוכית. אחד מציוני הדרך המשמעותיים בתחום האריזה בתנובה היה בשנות ה־70, עם צמצום השימוש בבקבוקי זכוכית עד להיעלמותם הסופית ב־1973.

היורש היה חלב בשקיות ניילון והוא כבש את השוק. שקיות החלב היו חידוש היגייני לצרכנים והקלו גם עלמובילי החלב.על אף המשבר הכלכלי של שנות ה־80 המשיכה תנובה להרחיב את סל המוצרים שהציעה לצרכניה, ולראשונה נארז החלב הטרי בקרטונים בנפח 1 ליטר.

זמן קצר לאחר שהתרגלנו לפתיחה הזהירה של הקרטון, התווסף לו הפקק, שמאפשר שמירה על טריות ושימוש חוזר. בשנות ה־90 עודכן העיצוב לאריזות המשובצות המוכרות לנו גם כיום.בשנת 2010 נעשה תהליך עיצוב מחדש של כל סידרת אריזות החלב - שבמסגרתו התווספה לעיצוב תמונתהבית שמזוהה עם מותג תנובה ונמצאת גם על אריזות הגבינות והקוטג'.

במבה (אסם)

במבה נחשבת לחטיף הנמכר ביותר בישראל. היום מיוצרות בדקה 450 שקיות במבה, כלומר 27 אלף שקיות בשעה. נראה כי אין ילד בישראל שלא גדל על חטיף הבוטנים האהוב, אך ההתחלה שלו היתה כישלון כמעט טוטאלי.

החטיף הראשון יוצר לראשונה ב־1964, והוא היה בטעם גבינה. בחירת הטעם היתה טעות גדולה, הקהל הגיב ברגליים והחטיףנכשל מסחרית.בתום שנתיים החליטו בהנהלת החברה לסגור את המפעל בחולון ולחסל את המותג. בניסיון הצלה אחרון ציפו באסם את החטיף בחמאת בוטנים, שינוי שהתברר כמוצלח.

האריזות משנות ה־60 התאפיינו בעיקר בשימוש באמצעים טיפוגרפיים ייחודיים. הגופן שבו נעשה שימוש משנת 1964 נבנה ברוח התקופה והאריזה התאפיינה בצבעים בסיסיים (כחול, אדום, לבן וכתום), ללא שימוש בגוני ביניים.

בשנות ה־80 לוגו אסם עבר מהפך על ידי שימוש בסטריפ לבן עם שני פסים אדומים, ואיתו שונו מרבית אריזות החברה, ובכללן גם אריזת במבה המוכרת.בשנת 1992, לאחר 30 שנה, עוצב לוגו במבה מחדש כאשר מבנה האותיות נבנה על בסיס צורת הפקעת של חטיף הבמבה.לקראת סוף שנות ה־90 נוסף ללוגו מבנה תלת מימדיאשר משמש את הלוגועד היום.

שוקולד פרה (עלית־שטראוס)

לפי נתוני שטראוס, בכל שתי שניות נמכרת כיום חפיסת שוקולד בישראל. לא רבים יודעים, אבל לשוקולד הפרה יש היסטוריה ארוכה בת81 שנים.שוקולד פרה הפופולרי היה למוצר הראשון של חברת עלית, ולשוקולד הראשון ששווק ויוצר בארץ.

באפריל 1934, שנה אחרי הנחת אבן הפינה למפעל עלית, התחילו המכונות לעבוד, ובאותה שנה יצא לשוק הלהיט הגדול, שנקרא אז שמנונית. בתקופת הצנע נכלל שוקולד פרה בתלושי ההקצבה שחולקו לאזרחי המדינה. צנע - אבל מתוק.

ב־1997 הועתק ייצור השוקולד מרמת גן לנצרת, והתבנית ההיסטורית של השוקולד שונתה ל־20 קוביות קטנות ופרה גדולה במרכז.בשנת 1998 החלה חברת עלית בהרחבת מותג הפרה לטעמים נוספים ומגוונים.לאורך כל השנים נשמרו הנכסים של המוצר: איורה של הפרה וצבעה האדוםשל האריזה.

אגב, שוקולד פרה, או פרה אדומה, הוא כינוי שהשתרש במהלך השנים בקרב צרכני השוקולד, אף ששמו מעולם לא הופיע על גבי האריזה. יתרה מכך - הפרה אינה אדומה, אלא רק מוקפת ברקע אדום.גם בעידן שבו מדפי השוקולד מאכלסים שורות שלמות במרכולים, לשוקולד הפרה מקום של כבוד בארונותיהם ובפיותיהם של צרכנים ישראלים רבים.