"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"ביום שאחרי ההסכם - איראן תוכל לזנק לפצצה"

ב"ניו יורק טיימס" בחרו להקדיש אתמול ידיעה נרחבת לנושא זה, תחת הכותרת "הסיכונים העתידיים של העיסקה עם איראן"

,עודכן
הכור בבושהר (ארכיון), צילום: אי.אף.פי

בעוד חלק ניכר מהביקורת על ההסכם עם איראן מתרכזת בדרכי אכיפתו, רבים חושבים שהבעייתיות נובעת דווקא ממה שיקרה ביום שאחרי פקיעת ההבנות. ב"ניו יורק טיימס" בחרו להקדיש אתמול ידיעה נרחבת לנושא זה, תחת הכותרת "הסיכונים העתידיים של העיסקה עם איראן".

"אפילו חלק מהתומכים הנלהבים ביותר של ההסכם אומרים כי הם חוששים שאובאמה מגזים במכירת יתרונות ההסדר, כשהוא טוען שהוא 'יחסום' את כל הדרכים לנשק גרעיני", כותבים ב"טיימס", "תיאור מדויק יותר יהיה שסביר שהעיסקה תעכב את התוכנית האיראנית למשך עשור וחצי - בדיוק כפי שסנקציות וחבלה האטו את איראן בשנים האחרונות".

חבר הקונגרס הדמוקרטי אדם שיף, שכבר הצהיר שיצביע בעד ההסכם, אמר ל"טיימס" כי ההסתייגות הגדולה ביותר שלו מהעיסקה היא "העובדה שבעוד 15 שנה תהיה לאיראנים יכולת העשרה אולטרה־מודרנית עם לגיטימציה בינלאומית". "זו גלולה מרה לבלוע", הודה. השגריר לשעבר דניס רוס, שהיה אחד מיועציו הקרובים של אובאמה לנושאי המזרח התיכון, הסביר כי זו אחת הסיבות שבגינן טרם החליט אם לתמוך פומבית בהסכם. "אני מאמין שהוא קונה לנו 15 שנה", סיפר לעיתון, "אבל אני כן רואה פגיעות שאני מרגיש שחייבים להתייחס אליה. הפער בין פריצה לבין נשק אחרי השנה ה־15 הוא קטן".

מנגד, בממשל טוענים שהיתרונות ב־15 שנות ההסכם שווים את הסיכונים בטווח הארוך. "כמובן, יש סיכונים וצריך להכיר בהם", אמר ניקולס ברנס, אחד מתומכי העיסקה ומי ששימש תת־מזכיר המדינה בימי הנשיא ג'ורג' בוש הבן, "אבל הטיעון המשכנע מכולם הוא שאין אלטרנטיבותטובות יותר".

טיעון נוסף לטובת העיסקה, שהבית הלבן עושה בו שימוש בחדרי חדרים, הוא שיישומה עשוי לסייע לאפקטיביות של תקיפה פוטנציאלית בעתיד. האתר פוליטיקו דיווח כי בפגישות שקיימו בכירים בממשל עם חברי קונגרס, כחלק מהניסיונות לשכנעם להצביע בעד ההסכם, טענו אנשי הנשיא כי הפיקוח על אתרי הגרעין במסגרת העיסקה יגלה פרטים חשובים.

פרטים אלה, טענו, יוכלו לסייע במקרה שארה"ב תחליט לתקוף באיראן. באתר ציינו כי סוגיה זו עולה בפומבי רק לעיתים נדירות, בעיקר מחשש שטיעון כזה יגביר את המתיחות בין איראן לסוכנות הגרעין הבינלאומית, האחראית למשימת הפיקוח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר