"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המסמכים חושפים: כך סרב רבין פקודה

ארכיון צה"ל מספק הצצה נדירה למתיחות שליוותה את פירוק הפלמ"ח • חרף הוראתו של רה"מ הראשון - קצינים בכירים, ובהם רבין, בר־לב, דדו וזמיר, השתתפו בכינוס של הארגון והועמדו לדין

,עודכן
אחד המסמכים שנחשפו // אחד המסמכים שנחשפו

לרגל ציון 75 שנים להקמת ארגון הפלמ"ח, חושף היום ארכיון צה"ל במשרד הביטחון מסמכים נדירים המתעדים את משפטי קציני צה"ל שסירבו פקודה ישירה של הרמטכ"ל והשתתפו בכנס הפלמ"ח הראשון לאחר פירוקו. בקצינים שסירבו פקודה ונשפטו על ידי הרמטכ"ל, בהנחיית בן־גוריון, היו סגן־אלוף יצחק רבין, רב־סרן צבי זמיר, רב־סרן חיים בר־לב ורב־סרן דוד אלעזר (דדו).

מעשה שהיה כך היה: בתחילה, כאשר נודע לדוד בן־גוריון על כנס הפלמ"ח הראשון לאחר פירוקו, הוא אישר לקציני צה"ל להשתתף באירוע. עם זאת, לאחר שהתברר לו כי בכנס צפויים לעלות נושאים פוליטיים, החליט בן־גוריון כי הרמטכ"ל יוציא הודעת עדכון ופקודה האוסרת השתתפות קצינים בכנס. למרות האיסור החד־משמעי של הרמטכ"ל, רא"ל יעקב דורי, החליטו כמה קצינים להשתתף בכל זאת באירוע.

לאחר הכנס כתב בן־גוריון לרמטכ"ל מכתב שבו הורה לו לשפוט את המפקדים בעלי הדרגות הגבוהות שהשתתפו באירוע. "הדעה הכללית היתה שהיה כאן מקרה של הפרת משמעת חמורה מצד מפקדים. גם אנוכי וגם חברים אחרים בממשלה לימדו זכות על החיילים שהשתתפו בכינוס, באשר קיבלו היתר וחופש ממפקדיהם לפי הוראה מגבוה. אבל לא כן המפקדים שקיבלו הוראה בעוד זמן לא להשתתף, ידעו על הוראה זו, ובכל זאת השתתפו", כתב בן־גוריון.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

חששותיו הפוליטיים של בן־גוריון השתקפו במכתבו. לדבריו, "הדבר הוא עוד יותר חמור, אם נכון הדבר למפקדים שהשתתפו בכינוס משום שהיו סבורים שכפיפותם לגוף אחר קודמת לכפיפותם לפיקוד ולממשלה, ואין סכנה חמורה מזו לשלום המדינה ולביטחונה הפנימי והחיצוני". עוד מפרסם ארכיון צה"ל במשרד הביטחון מכתב ששלח הרמטכ"ל דורי לשר הביטחון, שבו הוא מפרט את שמות הקצינים ששפט בהתאם להנחיית בן־גוריון.

בהמשך, מצורפים טופסי משפטיהם של ארבעה מהקצינים. הראשון הוא יצחק רבין, שהודה בהפרת פקודה. לדבריו, "היתה לי הרגשת חובה אישית - כלפי חברים, זאת היתה שאלה חברית - הרגשתי שעלי להיפגש עם חבריי". הרמטכ"ל ענה לרבין כי "העניין הוא חמור מאוד", אך בחר שלא להעביר את הפרת הפקודה לבית דין צבאי מכיוון שהכיר ב"נסיבות המיוחדות", וכן בשל תפקודו משביע הרצון של רבין.

גם צבי זמיר (לימים ראש המוסד) טען כי הלך לכנס מסיבות אישיות. חיים בר־לב, מצידו, הסביר לרמטכ"ל במשפטו כי הבין שמאחורי ההוראה של בן־גוריון עומדים "שיקולים מפלגתיים". לדבריו, "מאחר שידעתי את תוכנית הכינוס, הייתי משוכנע באופיו האזרחי המובהק". גם במקרה זה החליט הרמטכ"ל לפסוק לו רק "נזיפה חמורה והתראה אחרונה". גם לדוד אלעזר (דדו) פסק הרמטכ"ל דורי נזיפה קשה והתראה אחרונה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר