מחקר: טראומת ניצולי השואה עברה לילדיהם בגנים

ילדיהם של ניצולי שואה נפגעו גם הם בצורה בלתי ישירה מהטראומה של השואה באמצעות הגנים שעברו אליהם מהוריהם. כך מגלה מחקר חדש שנערך בארה"ב.

לפי המחקר, אירועים טראומטיים בחייו של אדם יכולים להשפיע על ביטוי המטען הגנטי שלו, וההשפעה יכולה לעבור לצאצאיו.

צוות חוקרים שעבד בבית החולים "הר סיני" בניו יורק גילה כי לילדים להורים שסבלו תחת המשטר הנאצי יש סיכון גבוה יותר לסבול מהפרעות של לחץ נפשי, המיוחס ל"חשיפה לשואה". במחקר נבדקו 22 ילדים של 32 שורדי שואה, שהוחזקו במחנות ההשמדה, חוו עינויים או נאלצו להסתתר במהלך מלחמת העולם השנייה. לדברי פרופ' רחל יהודה, שהובילה את המחקר, ל"גרדיאן" "את השינויים הגנטיים בילדי השורדים אפשר לייחס רק לחשיפה לשואה אצל ההורים".

במחקר התמקדו פרופ' יהודה ועמיתיה במדידה של ציטוסין בתוך הגן FKBP5 והתברר כי לחשיפה לשואה היתה השפעה על הגן, הן אצל ההורים והן אצל הילדים. התוצאות הושוו למשפחות יהודיות שלא התגוררו באירופה במהלך מלחמת העולם השנייה, ובעקבות הממצאים קבעו החוקרים, כי "התורשה האפי־גנטית, שבה ניסיון החיים יכול להשפיע על הגנים של הצאצאים, יכולה להוות מרכיב גדול בהתפתחות הילד".

בעוד שמדענים סבורים כי דנ"א אינו משתנה, הסמנים הכימיים שנובעים מסגנון החיים של אדם ומההרגלים שלו יכולים להתקשר לדנ"א וליצור שינויים קטנים. אם סמנים אלה מופיעים גם אצל הצאצאים, משמעות הדבר יכולה להיות שגורמים כמו עישון, דיאטה ולחץ נפשי יכולים להשפיע על הדורות הבאים. רעיון זה עדיין שנוי במחלוקת, מכיוון שהמדענים מאמינים כי הדרך היחידה לביטוי גנטי היא באמצעות הגנים שבתוך הדנ"א.

מחקר קודם הוכיח כי בנות של נשים הולנדיות, שסבלו מרעב בשנות ה־40 של המאה הקודמת, היו בעלות סיכון גדול יותר לפתח פיצול אישיות. מחקר אחר קבע כי בנים נולדו במשקל גבוה אם אבותיהם החלו לעשן לפני גיל ההתבגרות.

הצוות של פרופ' יהודה בחר לבדוק את ההורמון של הלחץ הנפשי אצל שורדי השואה. "זה הגיוני לבדוק את הגן הזה. אם הטראומה אכן עוברת לצאצאים, זה יהיה באמצעות גן הקשור ללחץ, שהוא קובע את הדרך שבה אנו מתמודדים עם הסביבה שלנו. למיטב ידיעתנו, זה מספק את ההוכחה הראשונה של העברת השפעה של לחץ לפני ההתעברות, כתוצאה משינויים אצל ההורים שנחשפו לטראומה אל צאצאיהם", הסבירה, "זו הזדמנות ללמוד הרבה דברים חשובים על הדרך שבה אנו מתאימים את עצמנו לסביבה וכיצד אנו עשויים להעביר הלאה את ההתאמה לסביבה. אצל השורדים ואצל ילדיהם מצאנו סמנים כימיים על אותו גן, שלא נמצאו בכל קבוצות הביקורת שלנו".