"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר: טראומת ניצולי השואה עברה לילדיהם בגנים

אירועים טראומטיים בחייו של אדם יכולים להשפיע על ביטוי המטען הגנטי שלו, וההשפעה יכולה לעבור לצאצאיו

,עודכן
צילום: GettyImages // אילוסטרציה

ילדיהם של ניצולי שואה נפגעו גם הם בצורה בלתי ישירה מהטראומה של השואה באמצעות הגנים שעברו אליהם מהוריהם. כך מגלה מחקר חדש שנערך בארה"ב.

לפי המחקר, אירועים טראומטיים בחייו של אדם יכולים להשפיע על ביטוי המטען הגנטי שלו, וההשפעה יכולה לעבור לצאצאיו.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

צוות חוקרים שעבד בבית החולים "הר סיני" בניו יורק גילה כי לילדים להורים שסבלו תחת המשטר הנאצי יש סיכון גבוה יותר לסבול מהפרעות של לחץ נפשי, המיוחס ל"חשיפה לשואה". במחקר נבדקו 22 ילדים של 32 שורדי שואה, שהוחזקו במחנות ההשמדה, חוו עינויים או נאלצו להסתתר במהלך מלחמת העולם השנייה. לדברי פרופ' רחל יהודה, שהובילה את המחקר, ל"גרדיאן" "את השינויים הגנטיים בילדי השורדים אפשר לייחס רק לחשיפה לשואה אצל ההורים".

במחקר התמקדו פרופ' יהודה ועמיתיה במדידה של ציטוסין בתוך הגן FKBP5 והתברר כי לחשיפה לשואה היתה השפעה על הגן, הן אצל ההורים והן אצל הילדים. התוצאות הושוו למשפחות יהודיות שלא התגוררו באירופה במהלך מלחמת העולם השנייה, ובעקבות הממצאים קבעו החוקרים, כי "התורשה האפי־גנטית, שבה ניסיון החיים יכול להשפיע על הגנים של הצאצאים, יכולה להוות מרכיב גדול בהתפתחות הילד".

בעוד שמדענים סבורים כי דנ"א אינו משתנה, הסמנים הכימיים שנובעים מסגנון החיים של אדם ומההרגלים שלו יכולים להתקשר לדנ"א וליצור שינויים קטנים. אם סמנים אלה מופיעים גם אצל הצאצאים, משמעות הדבר יכולה להיות שגורמים כמו עישון, דיאטה ולחץ נפשי יכולים להשפיע על הדורות הבאים. רעיון זה עדיין שנוי במחלוקת, מכיוון שהמדענים מאמינים כי הדרך היחידה לביטוי גנטי היא באמצעות הגנים שבתוך הדנ"א.

מחקר קודם הוכיח כי בנות של נשים הולנדיות, שסבלו מרעב בשנות ה־40 של המאה הקודמת, היו בעלות סיכון גדול יותר לפתח פיצול אישיות. מחקר אחר קבע כי בנים נולדו במשקל גבוה אם אבותיהם החלו לעשן לפני גיל ההתבגרות.

הצוות של פרופ' יהודה בחר לבדוק את ההורמון של הלחץ הנפשי אצל שורדי השואה. "זה הגיוני לבדוק את הגן הזה. אם הטראומה אכן עוברת לצאצאים, זה יהיה באמצעות גן הקשור ללחץ, שהוא קובע את הדרך שבה אנו מתמודדים עם הסביבה שלנו. למיטב ידיעתנו, זה מספק את ההוכחה הראשונה של העברת השפעה של לחץ לפני ההתעברות, כתוצאה משינויים אצל ההורים שנחשפו לטראומה אל צאצאיהם", הסבירה, "זו הזדמנות ללמוד הרבה דברים חשובים על הדרך שבה אנו מתאימים את עצמנו לסביבה וכיצד אנו עשויים להעביר הלאה את ההתאמה לסביבה. אצל השורדים ואצל ילדיהם מצאנו סמנים כימיים על אותו גן, שלא נמצאו בכל קבוצות הביקורת שלנו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר