מזרח תיכון חדש

ההגדרות הז'אנריות הישנות כבר לא משחקות תפקיד משמעותי במוסיקה של היום. השעטנז הסגנוני, המחבר בין אסתטיקות שונות ויוצר מהן משהו חדש לחלוטין, זוכה להצלחה גדולה בעולם, וגם בישראל.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

אחת היוצרות הבולטות שבו מגיעה מכאן - וקוראים לה ריף כהן. חלקכם התוודע אליה כששיחררה את אלבום הבכורה שלה לפני כשלוש שנים, שממנו יצאו הלהיטים

"A Paris", "J'aime" ו"רוצה פרחים". היום היא מוציאה לאור סינגל שני מתוך אלבום חדש שייצא לקראת ראש השנה, המלווה בקליפ צבעוני ושמח. את האלבום היא תשיק ב־7 באוקטובר במועדון ה"בארבי" בתל אביב עם האורחים דודו טסה וההרכב המשפחתי A-WA.

השיר החדש "Marrakech" מתאר עיר תוססת ורב תרבותית, ומזכיר מאוד את הלהיט מאלבומה הראשון, שהוקדש לעיר האורות. בשיחה איתה, מספרת המוסיקאית בת ה־31 על הדרך שהובילה לאלבום החדש. "התחלתי לחשוב על האלבום השני כבר כשהוצאתי את האלבום הראשון. שנה אחרי שהוא יצא בארץ הוא יצא גם בצרפת, אז השנה הזו היתה שנה של ביורוקרטיות רבות ובו בזמן המון הופעות בארץ וכל מיני פרויקטים שהגיעו בזכות האלבום. בתקופה הזו היה לי זמן לשבת ולחשוב מה אני עושה עם האלבום השני. קבעתי סופי שבוע עם אמא שלי בצרפת וישבנו לעבוד על חומרים בשקט. השיטה היתה דומה לזו של האלבום הראשון - שיתוף פעולה עם אמא שלי, שהיה לי ברור שהוא ברובו בצרפתית, אבל כמובן חשוב לי שיהיו שירים בעברית".

את ההצלחה הגדולה שלה היא זוקפת ליד המקרה: "עליתי על ערוץ שמדבר בשפה בינלאומית", היא מודה. "אף שאני לא כותבת לקהל הצרפתי או הישראלי. בצרפת, למשל, מאוד אהבו את השירים בעברית, את הצד האקזוטי והחדש. בישראל, לפחות ממה שקראתי, ראיתי שקשה לעכל את העברית, ודווקא השירים בצרפתית הצליחו יותר".

את תהליך העבודה היא מתארת כרציני ומושכל מאוד, בשונה מהאווירה העליזה שבולטת במוסיקה שלה. "אני ממש לא חאפלה", היא מדגישה בחיוך, "כדי להשתחרר ולהביא את השמחה, אני מביאה ערק ושקדים לימי ההקלטות. זה עוזר לשכוח מהכל".