ארה"ב: האם הריבית תעלה ו...מה יקרה אם לא?

האם הריבית תעלה? בשאלה זו פותחיםאורית לוין, אנליסטית מחלקת ההשקעות והאסטרטגיה, סקטור ייעוץ, ורונן מנחם, מנהל מחלקת ההשקעות והאסטרטגיה, סקטור ייעוץ מבנק מזרחי טפחות, ניתוח כלכלי מיוחד שהוכן עבור "ישראל היום".

לדברי השניים, עניין העלאת הריבית בארה"ב -זו השאלה שחוזרת שוב ושוב בארה"ב ובשאר העולם בהמתנה להחלטת הבנק הפדרלי של ארה"ב (הפד) בחודש ספטמבר. להחלטה זו חשיבות רבה הן בתוככי ארה"ב והן בשאר העולם, שכן ריבית הקרובה ל-0% נהוגה בארה"ב זה 6 שנים ויותר ורבים זוקפים לזכותה את העליות החדות שרשמו המניות בארה"ב ובמקומות אחרים בתקופה זו. הפד עצמו בהתבטאויות ותחזיות שונות יוצר רושם שכוונתו להעלות סוף-סוף את הריבית מרמתה האפסית, לאחר שמספר מטרות שהציב לעצמו הושגו ובראשן ירידה של שיעור האבטלה לרמה של קצת מעל 5%. אמנם האינפלציה בארה"ב עדיין אפסית, אך הפד מתחשב דווקא באינפלציה ללא מזון ואנרגיה (כך שירידת מחירי הנפט לא נכנסת לחישוב) וכאן קצב העלייה כבר די קרוב ליעד של 2%.

אחת הסיבות שההחלטה בארה"ב חשובה לשאר העולם היא חשש מרצף של העלאות ריבית בארה"ב, עד שתגיע לרמה "נורמלית" יותר של 3% בערך. רצף כזה יגרור יבריח משקיעים משווקים מתעוררים לשוק האג"ח האמריקאיות, שם הם יקבלו תשואות פדיון גדלות והולכות ויקטינו בדרך את הסיכון. הדבר יגרור פיחותים חדים במטבעות של השווקים הללו, קפיצה באינפלציה וחשש להתערערות ביציבות הכלכלית והפיננסית. תגובות כאלו כבר היו בשנים האחרונות בכל פעם שנרמז שהריבית בארה"ב תעלה וגם כשהפד הפסיק לרכוש אג"ח ממשלתיות לפני שנתיים. על רקע חשש זה אף קראה קרן המטבע הבינ"ל לארה"ב להימנע מהעלאת ריבית.

השאלה האם הריבית תעלה אכן חשובה, אך אנו רוצים להדגיש בטור זה שתי נקודות אחרות:

1.נהוג לחשוב שעליית ריבית רעה לשוק המניות, כי היא מייקרת את עלויות המימון של החברות ומורידה את השווי המהוון שלהן, אך זה לא בהכרח נכון. אם הריבית עולה על רקע צמיחה מהירה והתאוששות כלכלית, זה דווקא סימן טוב, כי המסר של העלאת הריבית הוא שמצב המשק שפיר ומאפשר להחזיר את הריבית לרמה נורמאלית יותר. העלאת ריבית היום תמנע לחצי מחירים בעתיד אם ההתאוששות הכלכלית תהייה מהירה מדי. בארה"ב אין היום לחצי אינפלציה, שזו סיבה אחרת, "שלילית", להעלאת ריבית ולכן אנו חושבים ששוקי המניות בארה"ב ובשאר העולם לא "ייבהלו" כשהריבית תעלה.

2.אם הריבית לא תעלה בספטמבר, או בחודשים הקרובים, זה לא בהכרח סימן מעודד לשוק המניות. הדבר עלול לשדר רושם שהפד עדיין לא בטוח שכלכלת ארה"ב חזקה מספיק, למרות שכבר עברו 6 שנים מאז החלה לצאת מהמשבר. אם ריבית אפסית והזרמות אדירות לא עזרו עד כה, מתי הכלכלה הגדולה בעולם תתאושש סוף-סוף? לכן, דווקא הימנעות של הפד מהעלאת ריבית עלולה לגרום חוסר ביטחון וירידות בשווקים.

שני השיקולים הללו גורמים לפד להסס וישנו נושא נוסף: הפד חושש להעלות ריבית היום נוכח לקחים שהפיק ממספר העלאות ריבית שגויות ומוקדמות מדי בעבר.

אחת הדוגמאות הבולטות הינה העלאת הריבית בתקופת השפל הגדול. בשנת 1929 התרסקה הבורסה בארה"ב והירידות נמשכו עד שנת 1932. לאחר מכן החלו עליות בשווקים עד 1937. השוק האמריקאי החל להתאושש והפד סבר בשנת 1937 שהשפל הגיע לסיומו וכי יש להעלות ריבית, כדי למנוע לחצים אינפלציוניים. בדיעבד התברר שהעלאת הריבית הייתה מוקדמת מדי וארה"ב שקעה לשפל של 4 שנים נוספות.

דוגמא נוספת לשינוי קיצוני במדיניות הריבית הייתה בשנת 1973, כאשר מדינות ערב הטילו אמברגו נפט על המערב ומחירי הנפט הרקיעו שחקים. הפד האמריקאי העלה את הריבית באופן קיצוני עד לרמת שיא של כ 13% ביולי 1974, במטרה לבלום לחצי אינפלציה. אך זו המשיכה לעלות עד אמצע 1975. הפד, מצדו, החל להוריד את הריבית מאמצע 1974 ולאורך 1975 כאשר הבין שהאינפלציה נבלמה והבעיה המרכזית יותר הנה האבטלה.

מהלך זה לימד את יו"ר הפד דאז ואת הבאים אחריו כי ניהול ציפיות לאינפלציה חשוב לא פחות מאשר הבלימה של האינפלציה עצמה. הכלכלן הנודע מילטון פרידמן אמר שמדיניות הריבית של הפד אינה פשרה בין אבטלה לאינפלציה, אלא ניהול מדיניות של יציבות אינפלציה ודחיית הטיפול באבטלה לאח"כ.

אנו סבורים, בשורה התחתונה, כי על אף חששות הפד, הלקחים הופקו וכיום קל יותר לטפל בהעלאת ריבית מוקדמת מדי, אם כך יהיה. לכן, להערכתנו, הריבית בארה"ב אכן תעלה בחודש הבא, או מאוחר יותר השנה.