הרפורמה בבריאות הנפש: "ירידה דרמטית במספר הפונים לקבלת טיפול"

כחודש וחצי לאחר תחילת יישום הרפורמה בבריאות הנפש, שבמסגרתה הועברה האחריות למימון שירותי בריאות הנפש ממשרד הבריאות לקופות החולים, חלה ירידה במספר המטופלים המגיעים למרפאות הממשלתיות.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

מנתונים שנאספו על ידי הסתדרות המח"ר (אקדמאים במדעי החברה והרוח) וארגון בנפשנו (מתמחים למען מערך בריאות נפש ממלכתי) מ־14 מתוך 65 מרפאות ממשלתיות, עולה כי ביולי האחרון נרשמו 254 פניות למרפאות בהשוואה ל־340 פניות ביולי אשתקד - ירידה של 25 אחוזים. כך, למשל, במרפאת כרמיאל למבוגרים היו 43 פניות ביולי שעבר לעומת 5 בלבד ביולי האחרון. "הוצפנו בהמון פניות של המון מטופלים שמוותרים על טיפולים בגלל נושא הסודיות או בגלל שצריך 'להדביק' להם אבחנות כי אחרת לא יהיה טיפול", אומרת תהילה גיגי, מתמחה בפסיכולוגיה קלינית מארגון בנפשנו. לדבריה, באחד המקרים מטופלת שהגיעה לרופאת משפחה לקבל טופס 17, והרופאה אמרה לה שהיא לא צריכה טיפול נפשי ונתנה טיפול תרופתי.

עו"ד יעל רון, יו"ר הסתדרות המח"ר, מובילה את המו"מ מול משרד הבריאות על עתיד מערך בריאות הנפש הציבורי. לדבריה, "התרחיש שעליו התרענו, שבסופו ייסגרו המרפאות הציבוריות ויפוטרו אלפי פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, יצא לדרך. הירידה הדרמטית בפניות למרפאות בריאות הנפש מאשרת זאת". עוד היא מוסיפה כי הסתדרות המח"ר דורשת ממשרד הבריאות "התחייבות ברורה בנוגע לגודלו של מערך בריאות הנפש שבאחריות המדינה, שתבטיח את ביטחונם התעסוקתי של העובדים, את רווחת המטופלים ואת עתיד מקצועות הטיפול הנפשי". לדבריה, אם המצב לא יתוקן עכשיו, בעוד שנים אחדות הברירה היחידה שתהיה לאזרחים היא "מערכת פרטית יקרה".

ממשרד הבריאות נמסר כי "ברור שתהליך כל כך מורכב יחייב תקופת הסתגלות וביצוע התאמות ושינויים לפי הנדרש. בכל הנוגע לתקלות ובעיות פרטניות, המשרד מבקש כי הפרטים יועברו אליו לבירור". עוד נמסר כי "מטופלים במרפאות החדשות, לא הוותיקות, של הקופות - יותר מ־50 אלף איש בשנה האחרונה. המרפאות החדשות בקופות החלו לפעול בשנתיים־שלוש האחרונות".