התקווה של הילד עם ידי הענק

נסו לדמיין מה הייתם עושים אילו לא הייתם מסוגלים לבצע פעולות יומיומיות כמו צחצוח שינייים ושטיפת פנים בבוקר, או אכילה בסכין ומזלג. כל זאת בגלל שכפות הידיים שלכם גדלו למימדים מפחידים. זה בדיוק מה שקרה למוחמד קאלים שהאמים בן ה-9, מהכפר הקטן במחוז ג'הארקאנד שבמזרח הודו. עכשיו, בזכות ד"ר רג'א סאבפאטי, מומחה בניתוחי ידיים, יש למוחמד הקטן תקווה.

הישראלי המכוער – גרסת "השכנים מהגיהנום"

תשע שנותיו הראשונות שלמוחמדהקטן לא היו קלות במיוחד. הוא נולד עם מום נדיר, שגרם לכפות ידיו להתנפח לגודל "מפלצתי" ולהגיע למשקל של 12 קילוגרם. עם ידיים כאלה, כמובן שנזקק לטיפול צמוד, משום שלא יכול היה לאכול, להתלבש או להתקלח בכוחות עצמו, מה שפגע בפרנסתם של הוריו, הצנועה מאוד בין כה, שויתרו על חלק מעבודתם כדי לטפל בו.

מוחמדואביו עם ד"ר סאבפאטי

אם כל זה לא מספיק, תושבי הכפר הנידח שבו נולד האמינו שהשטן בכבודו ובעצמו אחראי לפגם איתו נולדמוחמד, והוא סבל מהצקות בלתי פוסקות וגם מסירוב של בית הספר המקומי לקבל אותו ללימודים, מחשש שיפחיד ו"ידביק" במחלתו ילדים אחרים.

אפילו אחיו של האבא טען כי "הילד הזה מקולל, הוא בנו של השטן וזה קרה לו בגלל שהוריו עשו משהו לא בסדר בעברם". האב עצמו לא נשבר, וענה כי "אין דבר כזה 'הילד של השטן'. תושבי הכפר אוהבים לרכל וזה מה שהם עושים, אבל בסופו של דברמוחמדהוא הבן שלנו ואנחנו צריכים לטפל בו".

אלא שהמצב השתנה. בתחילת השנה, לאחר שהוריו כמעט התייאשו מלקבל עזרה רפואית עבור בנם, התפרסמו תמונותיו באמצעי תקשורת ברחבי הודו והעולם, והגיעו גם לד"ר סאבפאטי ממדינת טאמיל נאדו שבדרום הודו. סאבפאטי יצר קשר עם המשפחה והחליט לקחת אתמוחמדהקטן כאתגר. "הוא היה הרופא הראשון שנתן לנו תקווה", סיפר אביו שלמוחמד. "הוא המליץ לנו על תרופה חדשה, הבטיח שינתח אתמוחמדבעצמו והזמין אותנו להגיע למרפאה שלו".

להורים הצנועים לא היה מספיק כסף בכדי לממן את הנסיעה, ואת הבעיה הזו פתר צוות טלוויזיה מקומי שהחליט לתעד את הטיפול בסרט תיעודי ויצא יחד עם המשפחה למסע.

מוחמדעם אביו (למעלה) ואימו

כשהגיעו למרפאתו של ד"ר סאבפאטי, התמודד הרופא עם אחד המקרים המסובכים שראה אי פעם. האתגר הענק שלו היה להקטין את ידיו שלמוחמד, מבלי לפגוע בעצביו או לפגום ביכולתו להשתמש בהן. "התחלנו עם יד אחת, יד שמאל, כדי להעריך את המצב", סיפר הרופא. "הניתוח ארך שמונה שעות, שבמהלכו הצלחנו לעצור את הגדילה של כף היד והאצבעות, אבל עדיין עומדת בפנינו הרבה מאוד עבודה".

הסרט התיעודי שנעשה עלמוחמדמתעד אותו בסדרת הניתוחים הקשה והמורכבת שעבר ובתהליך הפיזיותרפיה שאחריהם. כרגע, נראה שיד שמאל של הילד מתחילה לחזור למצב נורמאלי, בעוד יד ימין היא כמובן הבאה בתור. הוריו שלמוחמדכבר מחכים לחזור הביתה ולנסות לשלב את בנם בבית הספר. "אני מאמין שעכשיו הוא יוכל להשתלב במסגרות הרגילות ולהתחיל להתחבר יותר עם בני גילו", אמר האב הנרגש.

אז הצלחה מלאה עדיין אין כאן, אבל תקווה גדולה – בוודאי שכן. היטיב לנסח אותה זקן הכפר שלמוחמד, שאמר בפשטות כי "נראה כי פתרון הוא אפשרי. כאן בכפר חשבנו שהילד קולל על ידי אלוהים. אבל עכשיו אנחנו רואים שיש שינוי חיובי אצלו ומתפללים לעתיד טוב עבורו". גם אנחנו.